אלבום רבנו
מבין מוריו הבולטים של הרב הנזיר בפילוסופיה וחכמה נזכיר שניים בולטים:
הברון דוד גינזבורג ופרופ' קארל יואל
 
"הברון ר’ דוד גינזבורג ז"ל היה דמות אצילית, קורנת
אורה וזיו על כל הסביב לו, מזכירה הדמויות האצילות
של ר’ חסדאי ן’ שפרוט ור’ שמואל הנגיד. לו שיח ושיג
עם רבי ושרי המדינה, ועם ראשי ומנהיגי האומה,
מהחוגים המשכילים, וגם מהחוגים התורנים, הרבנים
והאדמור"ים, ביחוד מליובויץ. הוא היה מלומד מומחה
במזרחנות, ומבין פרק בשיר, נפש עדינה ופיוטית ".
(הרב הנזיר, מגילת סתרים, א', ל"א)

הברון ר' דוד גינזבורג (התרי"ז-התר"ע) המשיך בדרכו של אביו, הברון הוראץ ובדרכו של סבו יוסף יוזל גינזבורג, הן כנציגה הבלתי-רשמי של יהדות רוסיה בפני השלטונות הצארים והן כנדיב ופילנטרופ הדואג למוסדות הקהילה בשטחים רבים. ברם, יותר מאביו אשר פתח את ביתו לטובי אנשי הרוח, הספרות והאומנות של בירת רוסיה, היה הברון דוד גינזבורג בעצמו איש ספר ופילולוג, חוקר שירת ימי-הביניים ומבקר אומנות. הכשרתו הלימודית (באוניברסיטאות של סנט-פטרבורג, גרמניה ופאריס) כיוונה אותו לעיון ולמחקר, אך מסורת המשפחה גרמה לו במקביל להתמסר לעסקי-ציבור: חברת "מפיצי ההשכלה", הוצאת ה"אנציקלופדיה היהודית" בלשון רוסית, "החברה לטיפוח החקלאות בין היהודים" וועדות רבות בקהילה.  

אך דומה שה"שיעורים הגבוהים למדעי המזרח" הם המסמלים יותר מכל שאר עיסוקיו את שני הצדדים אלו באישיותו של הברון: המחקר המדעי והעשייה הציבורית. הוא ראה באקדמיה את מפעל חייו, מקום הממזג בין תרבות המערב ותרבות המזרח, בין החכמה הכללית לתורת ישראל, כאשר ספרייתו העשירה של הברון (הכוללת מעל 10000 כתבי-יד נדירים ודפוסים עתיקים יקרי-ערך) משמשת משכן לחוקרים הצעירים המתמסרים ללימודם.

מקור: "בין פילוסופיה לקבלה" – הרב ד"ר יהודה ביטי.

 
הברון ר' דוד גיזנבורג ז"ל.
הברון דוד גינזבורג זל
פרופסור קארל יואל –  (התרכ"ד-התרצ"ד)
חוקר פילוסופיה קלאסית אשר התמנה לפרופסור באוניברסיטת באזל בשנת התשס"ב. למרות היותו בן למשפחה יהודית מסורתית – דודו, הרב דוד יואל ( תקע"ה-תרמ"ב) לימד בסמינר לרבנים בברסלאו – לא הייתה לקארל יואל זיקה משמעותית לקהילה היהודית. בינו לבין הרב הנזיר – נוצר קשר מיוחד וגם הוחלפו מכתבים ידידותיים.
לימים, כאשר הרב הנזיר הגיש לו את פרי ביכוריו אודות ייחודו של ההיגיון העברי, אמר לו יואל (בגרמנית): "אלו הייתי לפני שנות החמשים שלי הייתי מחליף דעותיי, אני רואה, אור ממזרח" (מגילת סתרים, א, ע"ב).
מקור: "בין פילוסופיה לקבלה" – הרב ד"ר יהודה ביטי.
בין שומעי לקחו של הרב הנזיר והחוסים בצילו ניתן היה לראות גם אנשי שם, מובהקים בתחומם אשר ראו בו, באיש הפלא, את מורם ורבם.
בין השמות הבולטים ניתן למנות את הנשיא השלישי של מדינת ישראל מר זלמן שז"ר ז"ל, חברו של הרב הנזיר מתקופת הלימודים במרכז הרוחני של הברון גינזבורג. "חברו בנעוריו ותלמידו בגבורות"
עם הנזיא שזר-שבחי קול הנבואה
מקור התמונה: ספר: מרן הרב קוק זצ"ל הרב ז.א רבינר, בסיוע מכון הרי פישל, ירושלים
כן פרופ' שמואל הוגו ברגמן ז"ל מהאוניברסיטה העברית, מומחה בתורת ההגיון אשר בא לשמוע מהרב הנזיר את הפירוש ה'נכון' של הפילוסוף עימנואל קנט.
תלמידו פרופ' אשר אנדרה נהר ז"ל (תרע"ד-תשמ"ח), מבכירי אישי הרוח שביהדות צרפת וממחוללי זרם לימוד המהר"ל באירופה, כתב אודותיו (הקדמת ספר רואה אורות לפרופ' חיים ליפשיץ):
"מורה דורנו, מורי ורבי מרן רבי דוד כהן, הרב הנזיר זצ"ל, מחבר הספר הנפלא "קול הנבואה" שהואיל בטובו ובענוותנותו לקבל את פני כמה פעמים בסוכתו ולשתפני בשיעוריו בליל הושענא רבה…" (וראה גם מאמר של אנדרה נהר המתאר בקווים מעטים את הרב הנזיר בספר "ובכל זאת" וכן את מאמרו אודות "קול הנבואה" – כאן).
אנדרה נהר
מתוך הספר "נזיר אחיו" חלק א'
פרופ' אשר (אנדרי) נהר ז"ל
פרופ אנדרה נהר
 מקור התמונה: "דברים אחדים" ,גיליון מספר 18.
החוקר אדם נוח בראון ז"ל אשר עמד לימינו של הרב הנזיר בלימוד ספרות הפילוסופיה היהודית לתולדותיה. וכן ב: ספר אדם-נח; דברי תורה, הגות, מחקר והערכה, זכרון לר’ אדם-נח ד"ר בראון. תש"ל.
פרופ' חיים ליפשיץ ז"ל – ממייסדי "חוג הראי"ה".
כמו כן, הרב הנזיר שוחח ארוכות עם אברהם יהושוע השל, שסוגיית הנבואה משכה את לבו…
וכן חתם הנזיר שיחה ארוכה עם א"א (לואיס) פינקלשטיין בדברים: "יהי רצון שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנום" (ע"פ יומא פז.)  – (מובא אצל ד. שוורץ)
 
כמו כן גם עם פרופ' גרשום שלום ערך הנזיר שיחות רבות, אם כי הם לא ראו את הדברים באותו האופן.
וכך כתב הרב אליעזר מלמד שליט"א (פורסם בעיתון "בשבע" גיליון 479):
פגישת הרב הנזיר ופרופ' גרשום שלום

סיפר הגאון הרב שאר ישוב כהן, רבה של חיפה, שפעם אחת נכנס חוקר הקבלה המפורסם פרופ' גרשום שלום אצל אביו – הרב דוד כהן הנזיר זצ"ל, תלמידו המובהק של אור ישראל וקדושו מרן הרב קוק זצ"ל, ושוחחו ביניהם במשך שעות בכבוד וידידות. בסיומה של השיחה פנה הרב הנזיר אל פרופ' שלום ואמר לו בחיוך: "רב גרשום, אתה תוכל להיות בוכהלטר (מנהל פנקסים) מצוין של ספרי הקבלה, אבל מקובל ממש לעולם לא תהיה".

אגב, פרופ' שלום כנראה לא נפגע מכך, שכן כתב מספר פעמים שהמקובל החי היחיד בדור הוא הרב קוק. כל השאר הם יודעי קבלה חשובים ונכבדים, אבל לא מקובלים (כעין האר"י והרמח"ל וכיוצא בהם).

(עד כאן לעניין הרב הנזיר אולם מפאת חשיבות הנושא אמשיך לצטט את המשך מאמרו של הרב מלמד)
"בהקשר לזה אזכיר את פרופ' רבקה ש"ץ אופנהיימר ז"ל, שהיתה מגדולי חוקרי הקבלה והחסידות, ומתלמידותיו החשובות של פרופ' גרשום שלום. היא היתה רגילה לבוא במשך שנים אחת לשבוע אל מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל כדי ללמוד עימו. גם אני ראיתי אותה שם מספר פעמים ממתינה להיכנס אל הרב, ובתור בחור צעיר מאוד לא הבנתי מה האישה הזו עושה שם תמיד. אגב, הרופא שניתח אותי לפני כחצי שנה הוא בנה, והוא ואחיו היו מסיעים את אִמם בתורנות לבית הרצי"ה.

סיפר לי חברי הרב זאב סולטנוביץ', שפרופ' רבקה ש"ץ סיפרה לו שפעם פגש אותה פרופ' שלום באוניברסיטה ושאל לשלומה ולמעשיה, ובתוך דבריה סיפרה לו שהיא לומדת עם הרצי"ה קוק. פרופ' שלום הרהר מעט ואמר בצער מסוים: "רבקה, מה שאת זוכה אני לא זכיתי".

 

עוד סיפרה פרופ' ש"ץ, שהיא ידעה את דעתו הביקורתית מאוד של הרצי"ה כלפי מחקריו של פרופ' שלום, ואף על פי כן לא שמעה מהרצי"ה מילה שלילית אחת על פרופ' שלום. היא העריכה מאוד את מידת הגבורה שלו, שידע להתאפק ולא לנסות להשפיע עליה בדבר זה.

 

ההיכרות של פרופ' רבקה ש"ץ עם הרצי"ה הניבה לימוד מעמיק בכתבי הרב זצ"ל וסדרות של הרצאות באוניברסיטה העברית שהתקבלו בהתלהבות רבה על ידי מאות סטודנטים. היא גם סיפרה שעמיתיה הפרופסורים אמרו לה בקנאה: "רבקה, כשאנחנו רואים קבוצה של סטודנטים עומדת בלהט ויכוח ודיון, אנחנו יודעים שהם יצאו מהרצאה שלך על הרב קוק".

 

היא הכינה טיוטה של מבוא נרחב למשנת הרב קוק, ולא הספיקה להשלימו עד שהמחלה הכריעה אותה. שאלתי את בנה הרופא אם ידוע לו היכן הטיוטה הזו, אך הוא לא מצא אותה."

סופרים ומשוררים:
במחיצת הרב הנזיר הסתופף גם המשורר בן ציון גרשוני ובנו של הרב הנזיר, הרב שאר ישוב הכהן היה בן בית אצלו.