"והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' " (מלכים ב' ג טו'.)
 
 
כתב הרב הנזיר:
"השירה, הרוח, היא אופי מחשבתם של ישראל. הנבואה היא שירה, והתורה כולה איקרי שירה, רוח, רוח הקודש…
בגלות נשתתקה שירתנו, תלינו כנורותינו, איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר, ונסתלקה רוח הקודש.
במקומה בא המחקר, הלימוד הפלפולי בסברת ההלכה, והפילוסופיא, הלימוד המסודר בבחינת העקרים העיוניים…
שוב, שוב אל השירה, אל הרוח, רוח הקודש, זו היא הדרך בהתחדש נעורינו כקדם"  
(יומן הרב הנזיר, תרפ"ג)
 
 
"הנביאים ובני הנביאים התבודדו בהרים ובגבעות, מסביב למראה פני שדות וטוהר שמים ורוח צח חרישית נושבת, מחיה הנפש ומשיב הרוח.. להקשיב ולשמוע אומר דבר קודש יה. ספרים רבים לא היו איתם. הרי לא היו זקוקים לאוצרות ספרים, כמו ספרי הש"ס והפוסקים ונושאי כליהם. כל זה המשא של ספרים וניירות, המלעיטים את הנפש בנייר, והמסיחים את הדעת מן המרומם והנעלה, טוהר שמי ה', לא בזה יתגלה הנבואה, אלא בתורה שבעל פה, בלימודים בהרים וגבעות, על פני שדות קדש, למראה טוהר שמי ה', במקומות הקדש, בהתבודדותובהגיון הקדש, ובצפייה ותוחלת לחסדי רוח עוז ה', השורה על עבדו המצפה לו.."
 
(מיומני הרב הנזיר זצ"ל – פורסם בספר "הנבא בן אדם")
 
 
"הניגון הוא חיי רוחי ונשמת אפי, מאז ועד היום.
חינכתי את ילדי, צפיה ושאר ישוב, לניגון על כינור, שלמדו מפי מורה לניגון, בן חסידים, יקר רוח מר יחיאל .
הוא לימדם לנגן ניגוני קודש, זמירות מוצאי שבת קודש, אליהו הנביא, מה נאוו על ההרים, עוצו עצה ותופר, זכרתי לך חסד נעוריך, וטהר לבנו, ייבנה המקדש.
וניגונים למועדים, מעוז צור, שושנת יעקב, והיא שעמדה, בצאת ישראל ועוד.
וגולת הכותרת, בסוף, ניגון הנזיר,
הוא ניגון נפשי ורוחי, דבקה, מזמור סג, א-לי אתה אשחרך, דבקה נפשי אחריך,
שכתב בתווים, והילדים מנגנים בכינור, ומצרפים לזה גם ניגונִי, מה מה, תשתוחחי נפשי (מב).
ועוד שיר, יעירוני רעיוני, של ר´ יהודה הלוי, בניגון של הרב זצ"ל.
כשנפשי יבשה, ואין כל, הניגון, של ניגוני קודש, מחיה אותי.
חי חי הוא יודך כמוני."
 
(ספר ´משנת הנזיר´ עמ´ צו-צז)
 
 עם התחדשות הרוח הנבואי בישראל תופסת את מקומה גם תביעת התחדשות בעולם הניגון.
 
(עוד על עולם הניגון בהקשר זה ראה בספר "יודע נגן" של ד"ר דניאל שליט ובאופן אחר בספר "מנגן כשר" של גיא צבי מינץ)
 
עולם הניגון היה חביב מאוד על הרב הנזיר. הרב הנזיר אף למד באוניברסיטה בשוויץ לימודים גבוהים בנושא מוזיקה קלאסית.
 
כידוע, נהגו גדולי האדמור"ים בכל הדורות לחבר שירי כיסופים ועריגה, גם הרב הנזיר חיבר ניגון מיוחד בשם "דבקה" – ניגון דביקות וכיסופים שהיה מושר בסוכתו בליל הושענא רבה לאחר קריאת ולימוד "האידרא".
 
ניגון זה חובר בעיצומו של מסע התבודדות במדבר יהודה (עליו ניתן לקרוא כאן).
וכך כותב אודותיו הרב הנזיר ביומניו: "ניגון הנזיר – הוא ניגון נפשי ורוחי,  דבקה, מזמור ס"ג, א' אלי אתה אשחרך, דבקה נפשי אחריך..ומצרפים לזה גם ניגוני, מה, מה תשתוחחי נפשי (תהילים מ"ב)
 
כמו כן, הנזיר שכר מורה פרטי לכינור לבנו ולבתו הקטנים והם היו נוהגים לנגן בכינור לפני מרן הגראי"ה קוק זצ"ל בסעודות מלווה מלכה.
 
הרב הנזיר נהג לומר שאי אפשר לעמוד על סודם של תיקוני הזוהר מבלי שידע את הניגון העליון ששיך להם. (לקריאת פירושי הרב הנזיר לתיקונ"ז לחץ כאן.) ('בדרך התורה הגואלת' עמוד מז')
 
גם התקשרותו אל רבו הרב קוק, היתה על ידי שמיעת פרשת העקידה ב"שיר וניגון עליון".  (הקדמתו לאוה"ק)
 
כאן תוכלו לצפות בשיחתו המרתקת של הרב שאר ישוב הכהן שליט"א אודות "הניגון בעולמו של הרב הנזיר". (הרצאה דומה בפורום אחר נמצאת כאן)
 
וכאן תוכלו להאזין לרב שאר ישוב הכהן שליט"א – שר את ניגון דבקה של הרב הנזיר.
 
כאן תוכלו להאזין לשיעורו של הרב צמח הלפרין: "בסוד הניגון וההבנה מה בין הרב הנזיר לאדמו"ר האמצעי" – מתוך הכנס "היכל הניגון בעולמה של תורה".
 
כאן תוכלו לקרוא את מאמרו של הרב צמח הלפרין על הניגון במשנתו של הרב הנזיר זצ"ל.
 
אנו מאתגרים את המוזיקאים שבין גולשינו – בעיבוד והקלטה מחודשת של "ניגון הרב הנזיר".