נושא : ניחום אבלים בתשעה באב

הנושא כלל לא מוזכר בשו »ע ונו »כ, וכדי להורות עליו, התשובות נגזרות מדינים אחרים.

בשו »ע סימן תקנ »ד, על הדברים האסורים בתשעה באב, כאמור, אין אזכור לנושא, אך בסעיף כ’ נאמר « אין שאלת שלום לחברו בתשעה באב » ובסעיף כ »ב קובע המשנה ברורה בס »ק מ »ג  הטעם לאלו הנוהגים להימנע מעשיית מלאכה בתשעה באב « כדי שלא יסיחו דעתם מן האבלות ». והרי ידוע שלבית האבלים נכנסים בכובד ראש וברצינות, כנזופים מתוך השתתפות בכאב האבלים.

הרב משה פיינשטיין זצ »ל באגרות משה כרך ח’ בחלק ה’ מאורח חיים בתשובה כ’ סעיף כ »ב(עמ’ ס »ד) כותב: « ניחום אבלים פשוט שליכא בתשעה באב עד חצות » אך בהמשך הדברים מתברר לדעתו, שאם מוכרח לצאת מן העיר ואינו יכול להגיע בזמן אחר, שמותר לנחם גם לפני חצות, ובדבר אמירת המקום ינחם וכו’ קובע שיכול לומר אף בט’ באב קודם חצות.

והיה נראה לומר, כי התלבטות זו בדעתו של הגאון בעל אגרות משה, תלויה בהגדרת הפוסקים מהי האבלות של כל יחיד בט’ באב, הנה הרב אור זרוע הלכות תשעה באב סוף סימן תט »ו כתב: דאין אומרים נחם אלא במנחה, מפני שבערבית ושחרית דומה למתו מוטל לפניו שאין מקבלים תנחומים, הרי שבהכי ודאי שלא שייך ניחום אבלים בט »ב כיון שאין אבל מנחם אבל כאשר מתו מוטל לפניו. כדבריו מצינו בביאור הגר »א או »ח סימן תקנ »ט סק »ג בסוף דבריו: שאין חילוק באבלות בתשעה באב כל היום רק לגבי נוסחאות התפילה, שבערבית ובשחרית אין אומרים נחם ובמנחה אומרים נחם, אך גדר האבלות הוא כאונן חשיב כל היום, וודאי שלדעתו לא שייך ניחום אבלים בט »ב, כי אונן, לא מנחם ולא מנחמים אותו.

לעומתם, מצינו שכתב הבריסקר רב בחידושי רי »ז הלוי הלכות תענית: שכל האיסור של שתיית יין הוא רק בסעודה מפסקת שבאותה שעה « דומה כמי שמתו מוטל לפניו » דאז הוא כאונן שאסור בבשר ויין, אך ביום תשעה באב הוא כבר כאבל לאחר קבורה, ולכן כתב שחולה הנצרך לאכול בתשעה באב, אם חל ט »ב במוצאי שבת צריך להבדיל על היין ומותר בשתייתו, נמצא לפי דעה זו, שייך ניחום אבלים בט »ב כיון שאבלים לאחר קבורה מנחמים זה את זה.

ואולי דברי בעל אגרות משה הביאו את הרה »ג דב ליאור שליט »א לומר שעל פי סברא נראה לו שאין ללכת לנחם אבלים בתשעה באב.

ובשו »ת להורות נתן חלק י’ סימן נ »ב של הגאון הרב נתן גשטטנר זצ »ל ראש ישיבת פנים מאירות בבני ברק, יש התייחסות לדברי האגרות משה וטוען שאין מקור לדבריו ופוסק להתיר.

גם הרב מרדכי גרוס מבני ברק נדרש לסוגיה זו, ואמר שאין פוסק שאוסר, ע »כ מתיר ניחום האבלים בתשעה באב.

וכן שמעתי ששאלו את הגאון הרב אביגדור נבנצאל שליט »א והתיר ללא פקפוק.

ומסברא נראה לי שיש לנהוג כהפוסקים המתירים ללכת לנחם בט’ באב ואדרבא ההשתתפות באבל הפרטי של ידיד או מכר, מעצים עוד את האבל הלאומי, ולכן יש להתיר ניחום אבלים בצום החמישי.

בימיכם ובימנו נראה בנחמת ציון וירושלים ונשמע ונתבשר בשורות טובות אכי »ר.

                                                                       הרב דוד טבצ’ניק