מדובר בספר רב משמעות הן מבחינה מחקרית והן מבחינה ערכית-ציבורית.

בעצם פרסומו יש אמירה לקידום מעמד האשה בישראל ובהעמדת הנושא הכאוב של מסורבות גט על סדר היום של המדינה.

הספר אכן מציג יוזמה של פעולות טרם נישואין שיכולים לחסוך התמודדויות קשות ובלתי רצויות ו"חכם עיניו בראשו".

מחקר אמיץ זה נכתב מתוך עומקה של ההכלה היהודית לדורותיה, תוך שימוש במקורות היהדות ובפסקי-דין של גדולי תורה.

תוכנו עושה רושם עז על בכירי השופטים והדיינים בישראל, ועושה אותו יצירה מרכזית מדוברת ומוערכת בכל המגזרים, כולל עולם התורה והרבנות.

לא במקרה הוא מכלול הביקורות החיוביות שפורסמו באמצעי התקשורת, באינטרנט, בעלוני השבת, בפרסומים תורניים בדבר הוצאת הספר.

דברי חז"ל שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל (כתובות ב,ג): עמד לפנינו בכל השלבים של המחקר שחיפש למצוא חומר רב – שעוד ראוי לפתחו – בדבר התפישה של חכמי ישראל שחיי המשפחה "לחיים ניתנו ולא לצער".

מחקר זה הינו רובד חדש וחדשני במאמץ למנוע עגינות בישראל והצעותיו הינם צעד חשוב בשמירת כבודן של בנות ישראל.

הספר מציין את הרקע ההלכתי והמשפטי ומציג את הסכמי קדם-נישואין כשטר הלכתי לכל דבר.

הניתוח ההשוואתי של ההסכם לכבוד הדדי וההדרכה המעשית הינו נדבך חשוב במחקר שאינו נותר בתיאוריה והופך הררי תורה לדבר נגיש שכל זוג יכול לבצע לפני נישואיו על מנת למנוע סרוב גט.

ניתוחיו המלומדים של הספר באים לידי ביטוי בהערות הרבות והמנומקות. היצירה הזאת מעניקה תרומה משמעותית לחיזוק החברה היהודית בישראל ובתפוצות ואריאל מפעלי תורה מתכבד שהיא נולדה, נערכה וחוברה במסגרת מחקריו, ומיישם את ההלכה בהתמודדות עם עידן של תמורות.