שאלה:

האם יש איסור לישון בראש השנה – ביום?

תשובה:

במסכת כריתות מובאים דברי רבה שאמר:
"מאן דבעי למידע אי מסיק שתא או לא מייתי בהדין עשרה יומי שבין ראש השנה ליום הכיפורים נר בבית דלא נשיב זיקא אי משיך זהוריה ידע דמשך שתא… אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא הוא יהא אינש רגיל למיכל בריש שתא אתרוגא, קרא, רוביא, כרתי סלקי ותמרי רוביא…"

רבה כתב שיש בעשרת ימי תשובה אפשרות לדעת "כסימן" כיצד תהא השנה הבאה לכל אדם.
כגון אם אור הנר שאדם מדליק בעשי"ת מאיר יפה וטוב, כן תהיה שנתו.
ועל פי זה אמר אביי, רואים אנו שאין בדבר משום ניחוש רק סימן בלבד.
אם כן אפשר לאכול "סימנים" מיוחדים לשם סגולה לקראת השנה הבאה, ואין בדבר "ניחוש" שאסור מפני דרכי האמורי.
ומציע אכילת דברים שבשמם יש רמז לטובה, כסלקא – שיסתלקו אויבינו, תמרי – שיתמו שונאינו.
מכאן נתרבו המנהגים השונים לאכילת מה שאנו קוראים "סימנים" בליל ראש השנה.
מאותה סיבה של סימן, מביא הדרכי משה על פי הירושלמי בראש השנה:
"האי מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה, ולכן נזהרים שלא לישן בראש השנה"

מי שישן בראש השנה, ישן מזלו בשנה הבאה.
וכן מביא הב"ח בסימן תקצ"ז בשם ספר אבן שועיב (דרשה לר"ה) על פי הרמב"ם שבתקיעת שופר יש רמז לדין, כמו עורו ישנים מתרדמתכם, כיון שהשעה צריכה הערה.
לכן אומר הירושלמי שאין לישון בראש השנה, שהרי עוסקים בדין. וכן שינה מורה על עצלות כפסוק (ביונה) "מה לך נרדם".
בסימן תקפ"ג, בו מובאים מנהגי אכילת ה"סימנים" כותב הרמ"א (בסעיף ב'):
"וגם נוהגים שלא לישן ביום ראש השנה, ומנהג נכון הוא".

הב"ח כותב: "ומהר"ם היה רגיל לישן כמו בשאר יום טוב".
ובערוך השלחן כתוב, שבירושלמי שבידינו אין דברים אלו. ובשם האר"י הביאו במשנה ברורה וערוך השלחן שאין לחוש לכך.
כיון שאחר התקיעות ואחר חצות, כבר נמחקו "הדינים" ונתעורר המלאך על ידי התפילות והתקיעות.
ומוסיף במשנה ברורה, שההולך בטל כישן דמי. ועל כן הביא הנהגת החיי אדם, ללמוד מעט אחר הסעודה, ואם ראשו כבד, ישן מעט, אם אי אפשר לו אחרת.

לסיכום:

במסגרת הסימנים שאנו נוהגים בראש השנה, כסימן טוב לשנה הבאה, אכילת מתוק שתהא השנה מתוקה ועוד, מובא שלא לישון ביום ראש השנה, שבזה יש סימן לכך שישן במשך השנה. וכן כדי להיות ער ומודע ליום הדין.
אולם, מי שאינו לומד אלא מתבטל, הרי זו כשינה שאין בה עיסוק בתוקפו של יום. ואדרבה אפשר להגיע בזמן בטלה שכזה לידי קלות ראש.
ועל כן כל שאין בכחו ללמוד מעט, ולהתרכז בעניני היום, עדיף שישן מעט, ובפרט אחר חצות היום, שכבר גמר תפילותיו ותקיעותיו.
ויהי רצון שתהא שנה זו לנו "שנה טובה ומתוקה, שנת עליה רוחנית, חיי רוח גשמיים, ושנת גאולה שלמה. אכי"ר.

מקורות: כריתות ה: רמ"א תקפ"ג, ב"ח בסימן תקצ"ז, ערוך השלחן, מ"ב תקפ"ג סק"ט.