בגמרא שבת (כ »ג, עמוד א’) מובא:
« אשה ודאי מדליקה דא »ר יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס ».

אחר כך מביאה הגמרא, שרבי זירא ספר על עצמו כי כאשר היה אורח באכסניה בהיותו רווק, היה משתתף עם בעל הבית בפרוטה כדי שיצא חובת הדלקת נר חנוכה על ידי בעל הבית. אך מאז שנשא אישה, יוצא ידי חובה בהדלקת נרות חנוכה על ידי אשתו בביתם.
כיום, ידועים לנו שני מנהגי הדלקת נרות חנוכה:
1) מנהג הספרדים לפי השו »ע (תרע »ה סעיף ב’) שרק בעל הבית מדליק יום ראשון נר אחד עד יום שמיני שמונה נרות, וכל בני הבית יוצאים בהדלקה זו.
2) מנהג האשכנזים לפי הרמ »א (שם), שכל אחד מבני הבית מכוון שלא לצאת בהדלקת בעל הבית, אלא מדליק בפני עצמו ובברכה.

המנהג הרווח כפי שהיה ידוע עד לפני כמה שנים, שנשים נשואות אינן מדליקות, אלא יוצאות ידי חובה בהדלקת בעליהן, ורק כאשר אינו בבית בזמן הדלקה, האשה מדלקת עבור הבית.
השו »ע (שם סעיף ג’) כותב: « אשה מדלקת נר חנוכה, שאף היא חייבת בה ».
אולם במשנה ברורה (שם סק »ג) מביא בשם תשובת עולת שמואל, שאף למנהג האשכנזים שכל אחד מדליק בפני עצמו, אשה נשואה לא תדליק, שטפילה היא לבעלה. אמנם, אם תרצה להדליק כ’אינו מצווה ועושה’, מותר לה ואפילו בברכה.
ובביאור הלכה שם כותב, שאף שאשה יכולה להוציא את בעלה ידי חובה, אך לא תעשה כך אלא אם כן אינו בבית. והתבטא בחריפות נגד הדלקת האשה להוציא את בעלה כשהוא בבית.
הסברים שונים נאמרו מדוע אין נשים נוהגות להדליק אף שהם חייבות, אלא יוצאות ידי חובה על ידי הבעל, ואינן מהדרות כשאר אנשי הבית להדליק בפני עצמן.
במקראי קודש הלכות חנוכה, הביא מהגר »מ פיינשטין זצ »ל (בעל האגרות משה) שנמסרו לו על ידי נכדו הרה »ג הרב טנדלר שליט »א, ובו מעיד הרב פיינשטין כי באירופה במקומו, נהגו נשים נשואות להדליק בפני עצמן ושלא כמשנה ברורה.
אמנם בארצות הברית לא נהגו נשים להדליק ואף אשת הרב לא הדליקה, כיוון שלא רצה לכפות דעתו עליה.
כן הביא שם במקראי קודש שהגרי »ד סולובייצ’יק זצ »ל הקפיד שאף נשים נשואות תדלקנה ושכן נהגה אשתו וביתו.
בפשטות, בת שאינה נשואה יכולה להדליק נרות כשאר בני הבית עם ברכה. (זולת אלה שסברו שאין נשים נוהגות להדליק כלל נר חנוכה כל שיש מי שיוצא אותם ידי חובה).

לסכום: אשה נשואה יוצאת ידי חובה בהדלקת נרות חוכה שמדליק בעלה, אך אם תרצה היא יכולה להדליק בעצמה ולברך. בת רווקה ראוי שתדליק בפני עצמה עם ברכה. כמובן שכל זה למנהג האשכנזים בלבד.