שאלה:

כמה קולות תוקעים בשופר, ומדוע?

תשובה:

כתוב בתורה שלש פעמים “תרועה”, שתים בראש השנה ואחת ביובל. ולמדים מכאן שיש צורך בשמיעת ג’ קולות. אך למדו מפסוקים שכל תרועה יש לפניה תקיעה פשוטה וכן לאחריה. ומכאן שמדין תורה יש צורך לשמוע 9 קולות בראש השנה (3 תרועה ו-6 תקיעה).
קיבלו חז”ל כי משמעות המילה תרועה היא יבבא = בכי. אולם ישנן שתי צורות בכי: גניחה והיא כדוגמת השברים, או יללה שאלו הן התרועות. והיו שתקעו בגניחה = שבר והיו שתקעו ביללה = תרועה.
ומחמת כן התקין רב אבהו בקיסרי לתקוע את כל צורות הבכי האפשריות: שבר, יללה, ושבר ויללה (אך הפוך אין דרך לילל ואחר כך לגנוח).
ומכאן שתוקעים: 9 קולות שבהן “התרועה” היא גניחה, וזהו תש”ת (תקיעה, שברים, תקיעה). 9 קולות שבהן “התרועה” היא יללה – וזה תר”ת (תקיעה, תרועה, תקיעה). ו – 9 קולות שבהן “התרועה” היא גניחה ויללה – וזהו תשר”ת (תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה).
מאחר ובתשר”ת תוקעים גם שבר וגם תרועה, החשיבו זאת כ-2 קולות ואם כן סה”כ יש לשמוע 30 קולות (9 x 3=27, +3=30).
התקיעות תוקנו על סדר הברכות: מלכויות, זכרונות ושופרות הנאמרות תוך כדי שמונה עשרה (או בלחש או בחזרת הש”ץ). וכדי לערבב השטן שיחשוב שכבר תקעו ולא יקטרג, הוסיפו לשמוע 30 קולות קודם שמונה עשרה.
בזמנם היו יושבים בתקיעות קודם שמו”ע, ולכן קוראים להם “תקיעות דמיושב” ולאלו שאח”כ “תקיעות דמעומד”. אנו נוהגים כיום לעמוד בזמן התקיעה בין קודם שמו”ע ובין אח”כ.
מובא בסידור רב עמרם שאחר התקיעה מריעין תרועה גדולה לערבב השטן. בשולחן ערוך הובא סדר זה, דהיינו תקיעת 60 קולות, ותרועה לבסוף (ויש שנוהגים כן – בקרב התימנים). אך מנהג רוב העם לתקוע 100 קולות, ורמז לדבר כנגד 100 קולות שבכתה אמו של סיסרא.
למנהג הספרדים, נוהגים לתקוע שלשים דמיושב (לפני מוסף), שלשים בתפילת מוסף בלחש, שלשים בחזרת הש”ץ, ואחר מוסף עשר קולות להשלים למאה, ובסוף התפילה תרועה כמובא בסידורו של רב עמרם. סה”כ 100 קולות + תרועה.
ואילו מנהג האשכנזים אינו כן, אלא, שלשים דמיושב (לפני מוסף), שלשים במוסף, יש שנוהגים בתפילה בלחש, ויש שנוהגים בחזרת הש”ץ, שלשים אחר מוסף, ושוב עשר להשלמה למאה קולות, סה”כ 100 קולות.
יה”ר שנזכה ונכוון לבנו בשעת שמיעת קול שופר, נדע כיצד לבכות ולהתחנן, כל אחד לפי הרגשתו וצורת בכיו, ותתקבלנה תפילותינו ברצון

מקורות: ראש השנה ל”ג: ל”ד. טור ושו”ע או”ח סימן תק”צ תקצ”ו.