שאלה:

במה יוצאים ידי חובת תלמוד תורה?

תשובה:

נאמר בתורה: « והגית בו יומם ולילה », ומכאן למדו על החובה לעסוק בתורה, בין ביום ובין בלילה וכך מובא בשו »ע:
« כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני ובין עשיר, בין שלם בגופו ובין בעל יסורים, בין בחור בין זקן גדול, אפילו עני המחזר על הפתחים אפילו בעל אישה ובנים, חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה ».

מפשט הפסוק יוצא שצריך לעסוק בדברי תורה כל היום וכל הלילה, אלא שדבר זה יתכן רק ליחידי סגולה שבדור, אך רוב בני האדם עסוקים במלאכה ובפרנסה, גידול הילדים, ואין בידם לעסוק בתורה כל היום וכל הלילה, ולכן צריכים לקבוע זמנים לעסוק בתורה, ביום ובלילה.
וכך מובא לאחר פטירתו של אדם שואלים אותו « קבעת עיתים לתורה ».

חייב אדם לשלש לימודו.
שליש בתורה שבכתב דהיינו תנ »ך.
שליש בתורה שבעל פה דהיינו משנה.
ושליש בתורה שבעל פה דהיינו תלמוד.
תלמוד, היינו הבנת ועיון בלימוד תורה, מקור הדין פרטיו והסבריו. זה בתחילת הלימוד, וככל שלומד יותר, יצטרך לשנן תנ »ך ומשנה שלא ישכחם, אך עיקר עיסוקו יהיה בתלמוד ובפוסקים.
ומביא הרמ »א שיש אומרים, שתלמוד בבלי בלול במקרא משנה ותלמוד, ובו יוצא אדם ידי חובתו בכל.
אמנם מובא בש »ך, שלימוד הבבלי בעיון די בו נאמר במי שיש לו זמן ללמוד רוב היום, ודי לו במספר שעות לפרנסתו.
אך מי שאין בידו ללמוד רק כמה שעות ביום לא יעסוק רק בלימוד הבבלי, אלא יעסוק גם בהלכות ועניינים נוספים.
אדם שאין עיתותיו בידו, ועל הפרנסה ועיסוקיו האחרים רב הוא, יוצא ידי חובה גם בלימוד מועט ביום ובלילה, כפרק ביום ובלילה.
ובשעת הדחק שהטירדא גדולה יותר מדי, ואי אפשר בעניין אחר יצא ידי חובתו גם באמירת « שמע ישראל » בוקר וערב.
כמובן שזו לא הדרך להסתפק בכך בקביעות אלא בשעת דחק ממש.

סיכום:

מצווה ללמוד יום ולילה, המעט ביותר והוא בשעת הדחק קריאת שמע בוקר וערב. המצב הרגיל, כמה שעות ביום וכמה בלילה. ויחידי סגולה רוב היום והלילה.

מקורות:
שו »ע יו »ד סימן רמ »ו, שו »ע הרב יו »ד הלכות תלמוד תורה, פ »ג סעיף ד’, ערוך השולחן סעיף ז’.