שאלה:

האם מותר לשחק בקלפים של רבנים, ואם כן, באיזו צורה לשחק בהם?

תשובה:

על הפסוק "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן", דרשו חז"ל: "זקן – זה שקנה חכמה", ואמנם נחלקו בדבר לגבי צעיר וחכם, אך כבר פסק הרמב"ם ובעקבותיו השו"ע: "כל תלמיד חכם מצווה להדרו ואע"פ שאינו רבו".
עניין זה של הידור כולל דינים רבים: לקום מפני החכם, להקדימו בדברים רבים, ועוד, וכמובן שאסור לבזות תלמידי חכמים. ובדברי הרמב"ם:
"עוון גדול הוא לבזות את החכמים או לשנאותן, לא חרבה ירושלים עד שביזו בה תלמידי חכמים… וכל המבזה את החכמים אין לו חלק בעולם הבא והרי הוא בכלל 'כי דבר ה' בזה'…"

כמובן שהכוונה ביזוי בדברים וכל שכן במעשה, במזיד, ומתוך כוונה לבזותם. אך פשוט שכל דבר שגורם לביזוי יש לאוסרו. אלו שמשווקים קלפים עם תצלומי רבנים, נראה שכוונתם הייתה לשם שמים: מדוע שישחקו ילדי ישראל בקלפי ספורטאים, כוכבי קולנוע וכדומה, בואו וניתן להם מתמונות גדולי הרבנים והאדמורי"ם וגם קצת מפתגמיהם, בכדי שיבואו לידי אהבת תלמידי חכמים ואהבת תורה.
(כאן המקום להעיר על החרמתם המוחלטת של רבנים וגודלי תורה מהמחנה הקרוי דתי לאומי, כאילו לא יתכן חס וחלילה שתהא תורה בעוצמתה במחנה זה, אך יתכן ויימצאו רבנינו נשכרים כיוון שאינם מתבזים על ידי המשחקים שבהם משחקים הילדים בקלפים אלו).
הכוונה בשיווק הקלפים הייתה עם שיווק אלבומים להדבקתם, שהילדים יאספו קלפים עד שימלאו את האלבום, ויהא בידם אלבום מלא תמונות, לקיים "והיו עיניך רואות את מוריך".
אלא משום מה, עיקר משחקם של הילדים בקלפים אלו הוא בצורה מבזה בהנחתם על הקרקע והפיכתם על ידי מכות, כמעט מלקות לאותו רב אומלל שנמצאת תמונתו מתבזה.
מחמת הביקוש וההיצע, זוכים אף לשמוע על "פושטים", דהיינו רב שתמונתו משווקת הרבה, ובין "יקרים" שהינם בודדים בשוק הקלפים. ושוב, "כדאי ביזיון וקצף" שיאמר על גדול בישראל "פושט".

לסיכום:

משחק קלפים של רבנים, יכול להיות משחק חינוכי אם יהיה בגדר מילוי אלבומים בלבד. אך המשחקים בהם כדרך שמשחקים בשאר הקלפים על ידי הפיכתם במכות וכדומה – נראה שיש ביזיון בדבר, ואסור לעשות כן.
אך לפני שבוע עמדנו בימי הפורים, בהם מרבים בשמחה ולעתים באים לידי קלות ראש וליצנות, ובפרט על רבנים ומורים. ודבר זה חמור עוד יותר, שאינו דומה סתם תלמיד חכם לרבו המביאו לחיי העולם הבא, ויש לתת את הדעת על כך ולהיזהר במשנה זהירות.

מקורות: רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"ה ה"א, פ"ו. שו"ע יו"ד סימן רמ"ז.