שאלה:

האם מותר להעתיק (לצרוב) מדיסק?

תשובה:

דיון גדול קיים לגבי המושג "זכויות יוצרים". אדם שחיבר ספר או יצירה, מה בעלותו על כך וכיצד מותר או אסור, להשתמש ביצירתו בלא רשותו, בכולה או בחלקה, לשימוש אישי או מסחרי.
וממשיך הדיון, באדם שרכש או קיבל זכויות היוצר, והוא עוסק בשיווק מסחרי של הספר, מוצר, מהן זכויותיו בהם, וכיצד מותר או אסור לנהוג בהם.
דברים אלו נוגעים בתחומים רבים.
זכות האדם על חכמתו, המצאתו, עיצוב מוצרים, פרסום שמו, פגיעה בפרנסתו ועוד.
בחוקי המדינות ישנה חקיקה רבה בעניין זה, באשר לזכויותיו של היוצר.
אף בהלכה רבו הדיונים שנוגעים לאיסורים חמורים של גזל, השגת גבול, תשלום על הנאה ועוד.
האם יש הבדל בין מלכות של גויים ובין מלכות בארץ ישראל.
לרוב השיטות חוקי המדינה תקפים הן בחו"ל והן בארץ מדין "דינא דמלכותא דינא" (עם הגבלות מסוימות).
"דינא דמלכותא דינא" אומר שדין המלכות (השלטון) דין הוא.וממילא יש להתחשב בחקיקה על "זכויות יוצרים" ו"זכויות שמורות" .
מסקנת הדברים לרוב הפוסקים, בלא להיכנס לפרטי הדיון: דיסק שיש בו זכויות שמורות בצורה מפורשת, אסור להעתיקו, ואם העתיק יש לשלם לבעליו מה שנהנה.
ואף בכזה שאין בו ציון מפורש כי הזכויות שמורות, אם ההפצה היא מסחרית וההערכה הפשוטה, כי המפיץ אינו מוכן שיעתיקו כיוון שיפגע הדבר בפרנסתו, יש הסוברים שההעתקה אסורה.
אף מי שהעתיק כבר, עליו לשלם לבעל הדיסק את תשלומו או למחוק ההעתקה.
מי שקיבל העתקה מאחר, אף שהוא עצמו לא גזל, עדיין עליו לשלם עבור מה שנהנה.
ואם הנותן לו הוא מוכר שמעתיק מאחרים, יש בדבר גם מסייע בידי עוברי עבירה.
לסיכום כדאי להביא דברים שהובאו בשם הגרש"ז אויירבך זצ"ל.
"כל החפץ ללכת בדרכי הבורא יתברך שמו, חייב להימנע מכל עשיית דברים שהם בניגוד לרצון בעליהם, אפילו כשאין במעשהו איסור גזלה או איסור מתנאי בי"ד, והעושה כן אף שמעיקר הדין אין בזה איסור מכל מקום הוי ליה כנבל ברשות התורה".

מקורות: תחומין ו' מאמר הגרז"נ גולדברג שליט"א, משנת זכויות יוצרים לרב נחום מנשה ויספיש.