שאלה:

בבית הספר שלי ראיתי ילדים שסוגרים את דלת השירותים כשהם נוטלים ידיים. האם כך צריך לנהוג?

תשובה:

יש לחלק בעניין נטילת ידיים בין שני חלקים:
האחד – עצם הנטילה, והשני – הברכה.
בעניין הנטילה עצמה, הנטילה אסורה בשירותים עצמם מפני רוח רעה השורה שם, ומפני זה מי שנכנס לבית הכסא אף שלא עשה צרכיו, צריך לטול ידיו.
אך נטילה מחוץ לשירותים מותרת אף אם הדלת השירותים פתוחה, כיון שהנטילה היא מחוץ לשירותים ואין רוח רעה שורה שם.
אך לעניין הברכה הדין שונה.
אסור לקרוא קריאת שמע ולברך נגד בית הכיסא, אף שהצואה פונתה ממנו. באיזה מצב מותר לקרוא? בדבר זה נחלקו הפוסקים:
המחבר בשולחן ערוך, סובר שכל שיש לו מחיצות מותר לקרוא כנגדו קריאת שמע, אם אין לו ריח רע.
אולם רבו הפוסקים הסוברים, שאפילו יש מחיצות, הן נחשבות כחלק מבית הכסא ואסור לקרוא קריאת שמע כנגדן.
כל זה בשירותים של זמנם, אך לגבי השירותים שבימינו ישנה מחלוקת בפוסקים. מצד אחד, כל עוד לא הורדו המים, הצואה נשארת, ומצד שני, לאחר השטיפה השירותים נקיים בהרבה מבתי הכסא שבזמן הגמרא.
דין נוסף הוא, שמחיצות בית השימוש נחשבות כבתי השימוש עצמם, רק אם הם משמשים את השירותים עצמם, כמו שירותים במחנה קיץ, אך במקום שהקירות משמשים גם את הבית וכן הדלת, אין להם שם בית הכסא.
ומכאן, שבנטילת ידיים מול דלת שירותים פתוחה, אין שום איסור, אך רצוי שבעת הברכה הדלת תהיה סגורה, כדי לחוש לשיטות שאף לבתי השימוש שלנו יש ידן בית הכסא שאסור לברך כנגדם אף כשאין ריח רע.

מקורות: ברכות כ »ו. שו »ע או »ח סימן פ »ג סק »א ומ »ב שם, יחווה דעת ח »ג סימן א’.