שאלה:

האם יש משמעות למצוות מחית עמלק בימינו?

תשובה:

מחית זכר עמלק מופיע בתורה פעמיים.
הפעם הראשונה בסוף פרשת בשלח (שמות י"ג פס' י"ד, ט"ז):
"ויאמר ה' אל משה כתב זאת זיכרון בספר, ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמיים… ויאמר כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור".

מדובר על הקב"ה שהוא זה שימחה את זכר עמלק, הוא זה שילחם בהם.
אך בפעם השניה בסוף פרשת כי תצא (דברים כ"ה פס' י"ז – י"ט):
"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים… והיה בהניח לך ה' אלוקיך מכל אויבך מסביב בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים לא תשכח".

כאן המצווה מוטלת על עם ישראל. לא מסתפקים בכך שהקב"ה מבטיח כי ימחה את זכר עמלק, אלא מצווה אף עלינו לעסוק במחייה זו. וכאן נוספה מצווה נוספת של זכירה מה עשה לנו עמלק, מצווה שחז"ל קבעו את זמנה בשבת שלפני פורים, היא פרשת "זכור", וזכירה זו בפה דווקא – בקריאה, ולא די במחשבה.
ידועים דברי חז"ל כי "בא סנחריב ובלבל את האומות", ומאז אין אנו יודעים מיהו עמוני ומיהו מואבי, מיהו אדומי ומיהם צאצאי שבע האומות יושבי כנען. וממילא נראה שכל הדינים הנוגעים לאומות אלו לא קיימים כיום.
וכך לכאורה אף לגבי מצוות מחית עמלק. אמנם המצווה של זכירה קיימת גם כיום, עלינו לזכור מעשיו של עמלק, ולהפנים כל המשתמע מכך, אך בפועל אין לנו אפשרות של ביצוע מחית זכר עמלק.
אולם בעיון ברמב"ם מוצאים אנו בעיה בדין זה.
בהלכות מלכים פ"ה ה"ד, מביא הרמב"ם:
"מצוות עשה להחרים שבעה עממין שנאמר החרם תחרימם… וכבר אבד זכרם". ואילו בה"ה שם לגבי עמלק כותב הרמב"ם "וכן מצוות עשה לאבד זרע עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק ומצוות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו, כדי לעורר איבתו, שנאמר זכור את אשר עשה לך עמלק…".

וכאן לא סיים הרמב"ם "כבר אבד זכרם". וכן בספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה קפ"ז, הביא דין הריגת ואיבוד שבעה עממין, ומאריך להסביר שאף שכבר אבדו, אין זה אומר שהמצווה בטלה אלא שאין אפשרות לקיימה.
ואילו במצווה קפ"ח, מביא הרמב"ם דין מחית עמלק, ולא מדבר כלל על כך שאבדו.
אמנם הרמב"ם מביא שם על פי הגמרא:
"שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך, ולבנות להם בית הבחירה, ולהכרית זרעו של עמלק…". (וכן פסק בהלכות מלכים פ"א ה"א).

ועל פי זה יש מקום לומר שבזמן הגאולה השלמה, לאחר הכניסה לארץ והחזרת מלכות ישראל, שוב יודע מיהו עמלק, ואז תבוצע מצוות מחית זכר עמלק בפועל.
בשם ר' חיים סולובייצ'יק מובא חילוק אחר, והוא שאף שהעמלקים עצמם אבד זכרם כמו שבעה העממין ושאר האומות מאז, יש עדיין דין עמלק בפועל, היום, והוא כל המיצר לישראל – יש בו דין עמלק. כל שרוצה להשמיד ולהרוג את עם ישראל, חל עליו דין עמלק.
אמנם ישנם חילוקים בין עמלק המקורי, שבו מצווה להרגו- גברים, נשים וטף, ואף בהמתו, ולהשמיד רכושו. ובין העמלק שהוא הזומם להרוג ולהשמידנו, שדין זה חל עליו בלבד, ולא על בני ביתו ורכושו.
ונסיים בדברי הרמב"ם הלכות מלכים פ"ו ה"ד:
"…אבל שבעה עממין ועמלק שלא השלימו אין מניחין מהם נשמה…".

הראב"ד במקום חולק ומסביר, דווקא שהשלימו לקבל מצוות – דהיינו גיור.
אך במפרשי הרמב"ם הסבירו שכוונתו הייתה להשלים עם קבלת שבע מצוות בני נח.