שאלה:

האם זריקת סוכריות בבר מצוה יש בה משום ביזוי אוכלים?

תשובה:

דעת שמואל, וכן נפסק להלכה, שעושה אדם כל צרכיו בפת. והגמרא מגבילה היתר זה להיכן שהאוכל לא נמאס, ולכן אסורה פת משום ביזוי אוכל, וכן כל דבר שעלול להימאס על ידי הזריקה כתאנים, וכדומה.
פת, משום חשיבותה אסורה זריקתה, אפילו כשאין הפת נמאסת, ולכן הפורס לחם יתן פרוסה לכל אחד מבני הבית על ידי הנחה על השלחן, ולא בדרך זריקה.
בשאר מאכלים, כאשר אין המאכל נמאס בזריקתו, מותר, ולכן מותרת זריקת אגוזים ורימונים למקום נקי, אבל לא לתוך בוץ ולכלוך.
נוהגים לזרוק סוכריות על חתן בר מצוה משום סימן טוב, ומשום שמחה, אבל כאמור יש להקפיד שהמאכל לא יתבזה.
על פי זה, יש להיזהר לא לזרוק סוכריות שאינן עטופות דיין, אלא סוכריות שתהיינה ראויות לאכילה גם לאחר זריקתן. עוד יש להיזהר:
א. כאשר הילדים נדחקים זה בזה כדי לתפוס את הסוכריות, מלבד הזהירות הרבה שלא לפגוע זה בזה, יש להיזהר שלא לדרוך ולמעוך את הסוכריות, והסיבה שהזכרנו.
ב. אין לזרוק בשום אופן את הסוכריות על חתן בר המצוה בחזקה ולשם משחק, הן בגלל הסכנה שבדבר (אפילו בטופי שהוא חלש יותר) והכאב שנגרם לעומדים על הבמה, והן בגלל ביזוי אוכלין שהותרה זריקתם כסימן טוב, אך לא כאבנים.

מקורות: ברכות נ:, טור, שו"ע או"ח סימן קע"א, ומשנה ברורה.