שאלה:

מדוע נוהגים מנהגי אבלות בספירת העומר, ומה הם?

תשובה:

ימי הספירה מוחזקים כימי דין ואבל כבר מאות בשנים. הסיבה לכך היא:
א. בזמן זה מתו שנים עשר אלף זוגות תלמידי חכמים, תלמידי רבי עקיבא.
ב. עיקר הגזירות בארצות אשכנז וצרפת במאות הקודמות היו בימים אלו.

וישנם עוד טעמים על ימים אלו שהם ימי דין.
המנהגים הפשוטים באבלות זו, כמופיע בשולחן ערוך.
1. אין לשאת אישה בימים אלו.
2. אין מסתפרים בימים אלו.

נוסף לכך הובא באחרונים.
3. איסור שירה וריקודים באירוסין שמותר לעשותם בזמן זה, וכל שכן שירה וריקודים סתם. (בעניין שירה וריקודים בזמננו שבית המקדש חרב, יש לדון בדיון בפני עצמו).
4. ברכת שהחיינו חוץ מסעודות מצווה כברית או בר – מצווה.
5. נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה מפסח עד עצרת משקיעת החמה עד הספירה. (ויש שנהגו מהספירה ועד הבוקר).

טעמו של המנהג החמישי הוא:
א. שהיו נקברים תלמידי ר"ע בזמן זה. ונשים צדקניות התעסקו בדבר.
ב. בגלל ספירת העומר שיש לבטול מלאכה עד אחר הספירה.

ובערוך השולחן מביא שגם כיום יש נשים שנוהגות כן.

מנהגי אבלות אלו, נוהגים לא בכל הימים שמפסח לעצרת (שבועות), ושני מנהגים עיקריים נפסקו בפוסקים:
האחד, תלמידי ר"ע מתו ל"ד יום, וזו דעת המחבר בשו"ע. ויש שסברו שמתו ל"ג יום, וזו דעת הרמ"א, וישנו כלל מקצת היום ככולו. ולכן למחבר אין מסתפרים עד ל"ד בעומר בבוקר.
ולרמ"א מסתפרים כבר בל"ג בעומר.
השני, תלמידי ר"ע מתו ל"ג ימים שלמים. (חוץ מהימים שאין אומרים בהם תחנון), ולפי זה מתו עד עצרת (שבועות), או עד שלושת ימי ההגבלה. (שלושה ימים קודם שבועות).
והאבלות מתחילה מא' של ר"ח אייר עד שלושת ימי ההגבלה חוץ מל"ג בעומר עצמו שנוהגים בו שמחה, שביום זה לא מתו.
לאשכנזים – יש אפשרות לבחור איזה מהמנהגים שברצונו, אך אסור לנהוג שניהם יחד לקולא.
לספרדים – נוהגים כמנהג הראשון מאחר פסח עד ל"ד בעומר.

מקורות: שו"ע או"ח סימן תצ"ג, משנה ברורה, ערוך השולחן, ילקוט יוסף ח"ה מועדים עמוד תכ"ח.