שאלה:

מאיזה תוקף אנו אומרים הלל ביום ירושלים?

תשובה:

ידוע שישנה מחלוקת בין פוסקי זמננו החל מיום העצמאות הראשון ויום ירושלים הראשון עד ימינו לגבי היתר או חובה לומר הלל כהודאה להקב"ה על ניסיו עמנו בהקמת המדינה, שחרור עול הגויים מעלינו, שחרור הר הבית וירושלים ועוד חלקים מארץ ישראל או שמא אין בידנו לתקן כיום אמירת הלל, או כפי שיש מעט הסוברים שאין על מה להודות. אנו האמונים על חובת ההודאה לבורא העולם על ניסיו הגלויים (הבאים בדרך הטבע) שהרעיף עלינו, סבורים שיש בידנו הכוח לקבוע אמירת הלל ואף חובה היא.
בפסחים (קי"ז ע"א) מובא שהלל נאמר לא רק במועדים אלא אף כשנצלו ישראל מצרות שבאו עליהם. בקריעת ים סוף, במלחמת כיבוש הארץ ע"י יהושע ועם ישראל, דבורה וברק, חזקיה, חנניה מישאל ועזריה, מרדכי ואסתר והסיום: "וחכמים אומרים: נביאים שביניהם תיקנו להם לישראל שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק, ועל כל צרה וצרה שלא תבוא עליהם לישראל. ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן.
אמנם ישנו דיון האם מדובר על חובת אמירת ההלל בלא תקנה מיוחדת או שמא רק ברירת הפרקים אותם אומרים אם יתקנו אמירת הלל, וכיוון שיש צורך בתקנה שוב צריך תנאים מסוימים, מתי ומי מתקן?
לדעות שסברו שאין לומר הלל רק בהצלת כלל ישראל כר"ת, סברו מחייבי אמירת ההלל, שמאורע כהקמת מדינת ישראל הוא מאורע כללי והוא כנס לכלל ישראל. וכן דין צבור הוא יושבי ארץ ישראל. ולהם נעשה הנס לכולם והרי זה כנס לכלל ישראל.
מקור נוסף הובא מהגמרא מגילה (י"ד ע"א) שדנה על כך שבפורים אין אומרים הלל כיוון שקריאת המגילה היא כאמירת הלל ותשובה זו היא אחת התשובות מדוע לא תקנו אמירת הלל בפורים תשובות אחרות שהובאו שם: אין אומרים הלל על נס שנעשה בחוץ לארץ או כיוון שנשארו עבדי אחשורוש ולא כיציאת מצרים שיצאו מעבדות לחירות שלמה.
אם כן רואים מסוגיא זו כי כאשר אין טעמים אחרים כל שיש הצלה ממוות לחיים אומרים הלל בקל וחומר מיציאת מצרים שבו יצאו מעבדות לחירות ואמרו הלל.

לסיכום:

לרוב הדעות חובה עלינו להודות לה' על ניסיו הגדולים שעשה עמנו בהכרזת המדינה ובמלחמת השחרור והיום שנקבע בתקנת הרבנות הראשית לחוג את יום העצמאות. ועל הנס הגדול במלחמת ששת הימים שעל כך תוקן על ידי הרבנות הראשית יום ירושלים. הרבנות הראשית תיקנה הלל בימים אלו- על פי המקורות הנ"ל ועוד.
אך גם החולקים וסוברים שאין בנו כוח לתקן אמירת הלל יודו שיש חובה להודות ולשבח את הקב"ה על פועלו עבורנו וחס וחלילה לא להישאר אדישים ואף עויינים לימים אלו.
מקורות: על פי "הלכות יום העצמאות ויום ירושלים" בעריכת ד"ר נחום רקובר.