שאלה:

כיצד יש לנהוג בסוף תפילת שמונה עשרה?

תשובה:

הגמרא ביומא אומרת:
"אמר רבי יהושע בן לוי, המתפלל צריך שיפסיע שלוש פסיעות לאחוריו, ואחר כך ייתן שלום, אמר ליה רב מרדכי כיוון שפסע שלוש פסיעות לאחוריו התם מיבעי ליה למיקם, משל לתלמיד הנפטר מרבו, אם חוזר לאלתר דומה לכלב השב על קיאו. תניא נמי הכי, המתפלל צריך שיפסיע שלוש פסיעות לאחוריו ואחר כך ייתן שלום, ואם לא עשה כן ראוי לו שלא התפלל, ומשום שמעיה אמרו שנותן שלום לימין ואח"כ לשמאל…".

ידיעה והרגשה זו, של המתפלל כי עומד הוא מול קונו מול הקב"ה, חשובה היא.
מחמת ההרגל בתפילת שמונה עשרה אותה אנו אומרים באותו נוסח ממש שישה ימים בשבוע דהיינו, שמונה עשרה פעם, אנו אומרים ברוב המקרים את התפילה באופן אוטומטי ובלא לתת תשומת לב הראויה לכך שעומדים אנו מול מלכו של עולם משבחים אותו, מבקשים ממנו בקשותינו ולבסוף מודים לו.
כבר אמר בעל החינוך, אחר המעשים ימשכו הלבבות.
ולכן, קודם שמונה עשרה אנו פוסעים שלוש פסיעות לאחור כדי שנפסע דרך כבוד ג' פסיעות לפני הקב"ה לתפילתנו.
וכשאנו מסיימים, שוב פוסעים ג' פסיעות, רק לאחורינו – דרך כבוד, כאדם הנפרד מהמלך ופוסעים תחילה בעקירת רגל שמאל על פי המדרש, כיוון שהוא ימין השכינה.
אחר הפסיעות, עומד במקומו כפי שהבאנו, עד שיתחיל הש"ץ קדושה, ואז קודם קדושה יחזור ויפסע ג' פסיעות למקום שבו התפלל שמונה עשרה.
בזמן הפסיעות לאחוריו כאשר פסע ג' הפסיעות, נוהגים לומר יהי רצון שיבנה בית המקדש וכו', כיוון שתפילה כנגד עבודת הקורבנות, מבקשים אנו שיבנה המקדש במהרה בימינו, ונזכה לעבוד ממש.
בעניין החזרה לקדושה אין זה מעיקר הדין, לפי הגמרא אפשר היה לעמוד במקום שפסע, ושם לומר קדושה.
אך המנהג לחזור לומר קדושה במקום התפילה, ועל כן פוסעים יחד שש פסיעות ג' לאחור וג' חזרה. (ובבית יוסף הביא מקור שלמדו ממנו בצורך בשש פסיעות).
כיוון שכך המנהג יש מקפידים שלא יעבור לפניהם אדם עד אחר שיחזרו ג' פסיעות.
אך יש להיזהר שלא יחזור משום כך מיד ולא ישהה אחר פסיעתו לאחור.
כי העניין שלא לשוב מיד, כדי שלא יהא כביכול זלזול בקב"ה הוא מעיקר הדין, ואילו חזרת שש פסיעות אינו רק מנהג מאוחר ולכן עיקר השהיה.
אדם שמתפלל לבדו, יש אומרים שישהה אותו זמן ששוהים בציבור עד קדושה.
אך המנהג וכן הביא הרמ"א, לחכות שיעור הליכת ד' אמות, ודי בכך.
הפסיעות הן לפחות עקב בצד אגודל, ואפשר בפסיעות גדולות יותר אך לא פסיעות גסות, שבזה נראה כרץ מפני המלך.
וכן לא יפסע יותר משלוש פסיעות, כי אז זה נראה כגאווה כאילו הוא מכבד את הקב"ה יותר משאר בני אדם.

מקורות: יומא נ"ג: שו"ע או"ח סימן קכ"ג. משנה ברורה וערוך השולחן.