שאלה:

נתנה תשובה בשבוע שעבר, שהגומר תפילתו אסור לו לפסוע ג’ פסיעות לאחריו, עד שזה יגמור תפילתו. האם יש מקרים בהם הדבר מותר?

תשובה:

נזכיר כמה מקרים בהם הדבר מותר, ונביא היתרים נוספים:
1. כאשר אין המתפלל ממש מאחריו, רק מרוחק לצדדין.
2. אם המתפלל אחריו כבר סיים, אלא שמאריך בתחנונים מותר לפסוע הפסיעות מאחוריו.
3. רב שהציבור מחכה לו לסיום תפילתו כדי להתחיל בחזרת הש »ץ מותר לו לפסוע לאחוריו, אף
שיש מי שמתפלל מאחוריו, משום טרחא דציבורא.
4. כאשר המתפלל מאחוריו עומד מאחורי סטנדר גבוה י’ טפחים (48 ס »מ) ורחב ד’ טפחים (28 ס »מ) דנו בדבר האם נקרא שהמתפלל אחריו נמצא אחר מחיצה, ועל כן מותר לו לפסוע ג’ הפסיעות לאחור. (היה מקום לדון שאם טעם האיסור הוא מצד שהשכינה לפניו לא יעזור הפסק המחיצה, אך לטעם של בלבול דעת המתפלל, כאשר יש סטנדר לפניו, והוא מתפלל בעינים עצומות או מתוך סידור, אין לחוש לבלבול דעתו, וכן העלו להקל, ובפרט שכל הדין הוא מדרבנן, ולשיטת רש »י אסור כלל לפסוע לאחריו).
אמנם בסטנדר שיש בו רק רגלים ומשטח עליון, אין כאן מחיצה ונראה שאין להקל. אך ברהוט קבוע של בית כנסת כאשר ישנו ארגז ועליו משטח הסטנדר אף שאינו יורד עד הקרקע נראה דהוי מחיצה ואומרים « פי תקרה יורד וסותם » (מה שאי אפשר לומר בסטנדר שם רוצים להשתמש בחלל כדי לשים שם הרגלים)
5. יש שהקלו, באם המתפלל מאחוריו כסה ראשו ופניו בטלית.
6. במקום שהעומד מאחור עמד במעבר שאינו מקום תפילה, ומעכב את המתפללים מלצאת, התירו רבים לעבור לפניו, שאין בכוחו לאסור להם, והרי זה כנכנס לכתחילה למקום שיפריעו לו. וכל שכן שמותר לפסוע ג’ הפסיעות שאחר שמונה עשרה, שהן חובה.
7. הנצרך לשרותים, ויש אחריו מתפלל מותר לו לעבור לפני המתפלל משום בל « תשקצו ». אמנם אם אינו נצרך כל כך, יחכה לסיום תפילת זה שמפריעו מלצאת.

על אף ההיתרים הללו שחלקם הגדול הובאו להסביר הסיבה שאין מקפידים כל כך בדין זה. (כמובא בקצוש »ע המקוצר סי’ טז’ – שהתימנים לא נהגו להזהר בדבר)
כדאי עד כמה שאפשר להזהר, מלפסוע ג’ הפסיעות לאחור לתוך תחום המתפלל מלאחריו, ואפילו אם יש מחיצה (כי יש חולקים בדבר) כדאי לחכות.
מקורות: אשל אברהם או »ח סימן קב’ סקא’, ערוך השולחן או »ח סימן קב, שו »ת ציץ אליעזר ח »ז סימן כג, שו »ת תשובות והנהגות (הרב שטרנבוך) ח »א סימן עפ’, אישי ישראל הלכות תפילה פכט’ יד’ טו’