שאלה:

הבא לבית הכנסת ומוצא שהציבור מתחיל תפילת שמונה עשרה כיצד עליו לנהוג?

תשובה:

בגמרא ברכות מובאת ברייתא:
« ותיקין היו גומרין אותה (קריאת שמע) עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום… ».

ובירושלמי ברכות מובא:
« דמר זעירא בשם ר’ אבא בר ירמיה, שלוש תכיפות הן, תכף לסמיכה – שחיטה, תכף לנטילת ידים – ברכה, תכף לגאולה – תפילה… א »ר אמי כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא והרתיק (דפק) על פתחו של מלך יצא לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג עוד הוא הפליג… ». (אף המלך הפליג ממנו.)

וכן פוסק הרמב »ם:
« … וכשהוא חותם גאל ישראל מיד יעמוד כדי שיסמוך גאולה לתפילה… ».

וכן בשולחן ערוך:
« צריך לסמוך גאולה לתפילה… »

עניין זה של סמיכת גאולה לתפילה חשוב כל כך, עד כדי כך שנאסר לענות אמן או קדושה וכדומה בין גאולה לתפילה. ורק אמירת « ה’ שפתי תפתח » הותרה, כיון שהיא חלק מהתפילה.
אמנם, במוסף ומנחה שאין סמיכת גאולה לתפילה מוסיפים עוד פסוק « כי שם ה’ אקרא ».
זו הסיבה שהחזן אומר « גאל ישראל » בלחש כדי שלא יענו אמן אחר ברכתו וטוב יותר לסיים יחד עימו הברכה.
מחמת עניין זה של סמיכת גאולה לתפילה:
מי שמגיע לבית הכנסת ומצא שהציבור הגיע כבר לשמונה עשרה, אף שתפילה בציבור היא תפילת שמונה עשרה, מאחר ועליו לסמוך גאולה לתפילה, אינו יכול להתחיל שמונה עשרה עימם, אלא קורא קריאת שמע וברכותיה, (וכן פסוקי דזמרה אם עדיין לא אמרם.) ואחר כך אומר שמונה עשרה ביחיד, משום שסמיכת גאולה לתפילה, עדיפה על תפילה בציבור. דין זה הוא בשמונה עשרה של שחרית.
במנחה שאין סמיכת גאולה, ודאי שיתחיל עם הציבור שמונה עשרה ואחר כך יאמר אשרי.
אך גם בערבית, אף שישנה סמיכת גאולה לתפילה גם כן. וכבר הסבירה הגמרא בברכות שאף שאומרים « השכיבנו » אין זו הפסקה בין גאולה לתפילה, כיון שרבנן תקנוה הרי זה כגאולה אריכתא. ולכן אסור להפסיק בין « שומר עמו ישראל לעד » לבין השמונה עשרה.
אך בבית יוסף הביא, שכיון שתפילת ערבית רשות. (אמנם אנו קיבלנו אותה עלינו כחיוב) אין קפידא בהסמכת גאולה לתפילה כמו בשחרית. ולכן, תפילה בציבור עדיפה, על הסמכת גאולה לתפילה, בערבית.
ופסק בשו »ע, שהבא לבית הכנסת בערבית ומוצא שהציבור מתחיל שמונה עשרה, יתחיל עמהם ואחר התפילה ישלים קריאת שמע וברכותיה.
דנו באחרונים כיצד ינהג מי שהחל קריאת שמע וברכותיה בערבית והציבור הגיע לשמונה עשרה קודם שגמר.
ויש שסברו שיפסיק בסוף קריאת שמע ויחל שמונה עשרה ואחר כך ישלים פרשת ציצית ואמת ואמונה.
ולכן מהראוי למי שאחר לערבית, כך שלא יוכל להשלים עד שומר עמו ישראל לעד » עם הציבור. ימתין, ויאמר עם הציבור שמונה עשרה, ואחר כך ישלים קריאת שמע וברכותיה.

לסיכום:

המאחר לתפילה ומגיע בזמן שהציבור מתחיל שמונה עשרה,
בשחרית – יתפלל ביחידות על פי הסדר: פסוקי דזמרה, קריאת שמע וברכותיה, ושמונה עשרה.
במנחה – יתפלל עם הציבור שמונה עשרה, ואחר כך יאמר אשרי.
בערבית – יתפלל עם הציבור שמונה עשרה, ואחר כך יאמר קריאת שמע וברכותיה.

מקורות: בבלי ברכות ד: ט: ירושלמי פ »א ה »א, רמב »ם הלכות תפילה פ »ז הי »ד, שו »ע או »ח סימן קי »א.