שאלה:

האם מותר לבקש בקשות פרטיות בתפילת שמונה עשרה, והיכן?

תשובה:

תפילת שמונה עשרה (ובתוספת ברכת 'ולמלשינים' יש תשע עשרה ברכות) מחולקת לשלשה.
ג' ראשונות – שבח: ברכת אבות, גבורות ואתה קדוש.
אמצעיות – בקשות.
ג' אחרונות – הודאה: רצה, מודים ושים שלום (או שלום רב).
כיון שג' ראשונות הן שבח שאנו אומרים לפני הקב"ה, אין ראוי לשאול בהן בקשות פרטיות, אך בקשות ציבור מותר, שגם בכך יש שבח שרבים צריכים לקב"ה.
באמצעיות אפשר לשאול צורכי היחיד, בכל ברכה וברכה – מעין אותה ברכה. ברפאנו – להתפלל על חולה, על ידי הוספת שמו של החולה בתוך שאר חולי ישראל. וכך אפשר בכל ברכה וברכה מעין אותה ברכה. בחונן הדעת – שיתן לו הקב"ה דעת. בברך עלינו – פרנסה. ובשמע קולינו – כל צרכיו, כיון שברכה זו כוללת כל הבקשות.
בג' אחרונות שהן ברכות הודאה, אין להוסיף בהן בקשות אישיות.
בסוף התפילה אומרים 'אלקי נצור', שזו תפילת תחנונים ואף בה אפשר לבקש כל בקשה שהיא. כיון שאי אפשר לענות אמן וקדושה, רק אחרי אמירת 'יהיו לרצון אמרי פי' ואם יאמר הבקשות פרטיות, יתכן ולא יגיע המתפלל ל'יהי רצון' (שלפני אלקי נצור) בזמן ויתכן ויפסיד על ידי כך אמן וקדושה. לכן סובר המשנה ברורה, שעדיף לומר את התוספות באלקי נצור ובכך יגיע ל'יהי רצון' בזמן כדי שיענה אמן וקדושה, אף שהוא מאריך יותר משאר הקהל בבקשותיו. ולפי זה המתפלל יחידי עדיף, לומר את התוספות בשמע קולנו.

צורת אמירת הבקשה (בתוך שמונה עשרה)
בתחילה יאמר את הברכה, כדי שלא ישנה ממטבע שטבעו חכמים, ותהיה בקשתו טפילה ולא עיקר. ועדיף שיאמר קודם את הנוסח הקבוע, ולפני סיום הברכה יוסיף בקשתו ויסיים ברוך אתה ה' וכו'. כאשר הבקשה היא על רבים, יאמר אותה בלשון רבים ודוקא בסוף הברכה שלא יראה כמוסיף על מטבע שטבעו חכמים. וכאשר הבקשה היא פרטית, יכול לשאול אפילו באמצע הברכה כיון ששואל בלשון יחיד ואין זה נראה כתוספת על הברכה שקבעו חכמים.
כל זה כמובן בבקשות יחיד. אך בציבור אין הגבלה, ולכן מוסיפים פיוטים וסליחות אף בברכות עצמן. יש להדגיש שהבקשות שאפשר להוסיפן הן במקרה אך לא בקביעות שאז יש בזה הזק כלפי אנשי כנסת הגדולה שלא תקנו נוסח זה. אך באלוקי נצור אפשר לומר נוסחים חדשים בקביעות.

לסיכום:

אפשר לבקש בקשות פרטיות בשמונה עשרה, בברכות מאתה חונן עד שומע תפילה. בקשה פרטית לפי הברכה, דעת – באתה חונן רפואה – ברפאנו וכו', בשומע תפילה – ניתן לבקש כל בקשה שהיא. ואם יש חשש שעל ידי כך יפסיד קדושה, יאמר התוספות באלקי נצור אחר אמירת 'יהיו לרצון אמרי פי'.

מקורות: שו"ע או"ח סימן קי"ט וסימן קכ"ב. משנה ברורה, ערוך השולחן. אישי ישראל – הלכות תפילה, פרק ס"ג.