שאלה:

אני מדריך בסניף האם מותר לי לקשור את קצות העניבה בקשר כפול (כשברור לי שהקשר לא יאריך ימים…)?

תשובה:

בדין קושר יש שלש אפשרויות: 1. אסור מהתורה. 2. אסור מדרבנן. 3. מותר
הראשונים נחלקו בפירוש הסוגיה בגמרא:
א. רי"ף ורמב"ם וכך פסק המחבר בשו"ע:
1. קשר של קיימא שדרכו שיהא לעולם (ואינו חושב על פרק זמן קצוב) והוא גם קשר של אומן,
חייב חטאת.
2. קשר של קיימא אך הוא מעשה הדיוט או קשר שאינו של קיימא מעשה אומן אסור מדרבנן.
3. קשר שאינו של קיימא והוא גם מעשה הדיוט, מותר.

ב. רש"י רא"ש וכן ברמ"א:
1. קשר של קיימא – דהיינו לעולם – חייב חטאת.
2. קשר שאינו של קיימא אך לזמן אסור מדרבנן.
3. קשר ליומו מותר.

ונחלקו הפוסקים בהגדרת 'לזמן' ו'יומו'.
הר"א סובר כרש"י והרא"ש, אך חושש גם לדעת הרמב"ם והרי"ף, ולכן הביא שיש להיזהר מלקשור שני קשרים זה על גבי זה כי איננו בקיאים בהגדרת קשר של אומן ואפילו אם הוא ליומו – אסור.
כל זה כאשר על ידי שני הקשרים מתהדק הקשר ולכן יש ספק אולי זה קשר של אומן.
אך ככל שברור הדבר שאפילו שיש שני קשרים, אם הם חיבור בין שני חלקים עבים כמו בעניבה ואין זה מתהדק, אין לחוש לקשר של אומן.
וכיון שאין דרך ללכת עם עניבה מעבר לזמן הפעילות, הרי ברור שבזמן הקשירה מתכוננים להורידה באותו היום כך שזהו קשר ליומו ומותר.

לסיכום:

בקשירת העניבה על ידי שני קשרים, אם ברור הדבר שאין זה מחזיק מעמד וכוונת הקשירה היא ל'יומו' מותר לקשור, אך כדאי להסביר לחניכים על עצם דין "קושר" ומדוע קשר זה מותר.

מקורות: קי"א, שו"ע או"ח סימן שי"ז סעיף א' ורמ"א, הקדמת המשנ"ב לסימן, שמירת שבת כהלכתה פרק ט"ו סעיף נ"ב.