שאלה:

האם צריך לקדש ולבצוע על שתי כיכרות (לחם משנה) בסעודה שלישית?

תשובה:

בגמרא בפסחים נאמר:
"זכור את יום השבת לקדשו זוכרהו על היין בכניסתו, אין לי אלא בלילה, ביום מנין ת"ל זכור את יום השבת…".

ובגמרא בשבת:
"אמר ר' אבא בשבת חייב אדם לבצוע על שתי כיכרות, דכתיב לחם משנה".

ושם בגמרא:
ת"ר כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת שלש… .

וכותב הרמב"ם:
"חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת, אחת ערבית ואחת שחרית ואחת במנחה… וצריך לקבוע על כל סעודה משלשתן על היין ולבצוע על שתי כיכרות… ".

ובפשטות דברי הרמב"ם הבין הטור, שכוונתו כי יש לקדש בכל סעודה מסעודות השבת, כולל סעודה שלישית.
אך הדבר תמוה, שהרי ראינו כי הקידוש הוא לזכור את השבת בכניסתה, ומפני שכתוב יום השבת, אף ביום יש קידוש, אך מנין לקידוש נוסף בסעודה שלישית?
ומסביר הכסף משנה, כי אכן שאין לקדש רק פעמיים, ערב ובוקר וכדברי הרמב"ם בפרק הקודם:
בה"א – "מצוות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים שנאמר זכור את יום השבת לקדשו… וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו, בכניסתו בקידוש היום וביציאתו בהבדלה".
ובה"י – "ומצווה לברך על היין ביום השבת קודם שיסעוד סעודה שניה, וזה הנקרא קידושא רבא… ".
ומה שכתב הרמב"ם לקבוע שלש הסעודות על היין אין כוונתו לקידוש, אלא שישתה יין בסעודתו.
וכן פוסק השו"ע: "אין צריך לקדש בסעודה שלישית… ".
(אמנם יש מהמקובלים שהצריכו קידוש גם בסעודה שלישית, אך כותב בעל ערוך השולחן "ומימינו לא שמענו מי שעשה כן").

ולעניין לחם משנה.
ברמב"ם מפורש שצריך לחם משנה גם בסעודה שלישית וכן בעוד ראשונים. אמנם במכילתא שהובאה במרדכי ובטור, משמע שסעודה שלישית די בכיכר אחת שלימה.
שכן היה בזמן שירד המן ביום השישי "לחם משנה" דהיינו עבור יום שישי ויום השבת, שני עומרים.
מעומר אחד עשו שני לחמים, אחד ליום שישי בבוקר, ואחד לערב שבת, ומהשני גם כן שני לחמים אחד לבוקר ואחד לסעודה שלישית.
הרי שהיו שני לחמים לערב שבת ולבוקר, אך לסעודה שלישית נשאר רק אחד.
אולם מפשט דברי הגמרא נראה שאף בסעודה שלישית צריך לחם משנה. ופוסק השו"ע: "אבל צריך לבצע על שתי כיכרות".
וכותב הרמ"א:
"דלפחות לא יהיה לו בסעודה שלישית פחות מכיכר אחד שלם, ומזה נהגו להקל שלא להצריך לחם משנה בסעודה שלישית".

אך מסיים הרמ"א: "אבל יש להחמיר לקח שניים". ובמשנה ברורה: "וכן ראוי לנהוג לכתחילה".

לסיכום:

אין צורך בקידוש בסעודה שלישית, אך יש לקחת לחם משנה.

מקורות: פסחים ק"ו. שבת קי"ז: רמב"ם שבת פרק כ"ט, הלכה א – י, ל' הלכה ט' ובכס"מ, שו"ע או"ח סימן רצ"ד סעיף ד, ערוך השלחן, מ"ב.