שאלה:

כיצד יוצאת שבת?

תשובה:

שבת יוצאת עם צאת הכוכבים, אך אנו מוסיפים מהחול לקודש אחרי יציאת שבת, כפי המופיע בלוחות. בנוסף לכך שהגיע זמן יציאת השבת, הביאו חז »ל דרשות מהתורה לעניין הבדלה בין קודש לחול. ונחלקו הראשונים, האם הבדלה היא מהתורה או מדרבנן. אמנם כל מי שאמר בתפילת ערבית « אתה חוננתנו » יצא ידי חובת הבדלה. אלא שחז »ל קבעו גם הבדלה על כוס יין, וזה ודאי מדרבנן למי שכבר הבדיל בתפילתו. כל זמן שלא הבדיל ישנם דברים שנאסרו עדיין.

א. מלאכה.
אף שעבר זמן השבת, כל שלא אמר שום דבור של « הבדלה » אסור בעשיית מלאכה, כיוון שעדיין חל במקצת קדושת שבת.
עשיית מלאכה מותרת:
1. למי שהבדיל בתפילה ב »אתה חננתנו ».
2. אם אמר « המבדיל בין קודש לחול », לפני התפילה (או לנשים אם אינן מתפללות ערבית).
3. אחר הבדלה על הכוס (אם עדיין לא הבדילו בתפילה).
ב. אכילה
ב. אכילה
אסור לאכול לפני הבדלה על הכוס, אפילו למי שהבדיל כבר בתפילה, במקרה ואין לו יין או שאר משקים שאפשר להבדיל עליהם (שכר), מובא בגמרא שאמימר לא אכל. אך נחלקו בדבר. יש שסברו שעשה כן רק מצד חסידות, אך באמת מותר במקרה שכזה לאכול, ואין צורך להתענות. אולם יש שסברו שאם יודע שמחר יזדמן לו יין ויוכל להבדיל, לא יאכל עד למחרת, וכן נפסק (אלא אם כן מדובר באדם חלש שקשה לו להתענות). אמנם הבדלה אפשר לומר עד יום שלישי, אולם בעניין איסור אכילה, כשאין לו על מה להבדיל, לא החמירו אפילו לדעה זו. ומכריע במשנה ברורה, שדווקא אם יהיה לו יין למחרת עד חצות היום, לא יאכל עד שיבדיל, אך מעבר לכך אפילו יודע שביום ראשון אחר הצהריים יהיה לו יין, אין צורך לחכות ויוכל לאכול במקרה שכזה מיד במוצאי שבת אחר שהבדיל בתפילה. כמו כן הכריעו הפוסקים, שאף שאין מבדילים רק על יין או שכר מדינה, ולא על לחם,במקרה ואין לו שום משקה שאפשר להבדיל עליו, אפשר להבדיל על לחם, ואחר כך מותר לאכול כמו אחר הבדלה על היין.

לסיכום:

אף שהגיע זמן יציאת שבת (צאת הכוכבים) עדיין נמשכת קדושת השבת עד שיבדילו בין קודש לחול בתפילה ב »אתה חוננתנו » ואחר כך על כוס יין. כאשר יש צורך לעשות מלאכה קודם התפילה והבדלה על היין, יש לומר « ברוך המבדיל בין קודש לחול », קודם עשיית המלאכה. כמו כן אסורה אכילה או שתייה, חוץ ממים, קודם הבדלה על הכוס אף שכבר הבדיל בתפילה. ואם אין לו יין או משקה אחר, יבדיל על לחם. אין לו גם לחם, אם יודע שיהיה לו יין למחרת עד הצהרים, לא יאכל עד ההבדלה, אך אם יהיה לו יין אחר חצות ביום ראשון, אז אפשר לאכול כבר במוצאי שבת.

מקורות: שו »ע או »ח סימן רצ »ו, רצ »ט, משנה ברורה, ערוך השולחן.