שאלה:

האם מותר להתכונן לבחינה בשבת? והאם יש הבדל אם הבחינה היא במקצועות הקודש או החול?

תשובה:

המשנה בשבת אומרת:
"…ומציעין את המטות מליל שבת לשבת אבל לא משבת למוצאי שבת"

ובבריתא שם:
"ת"ר קערות שאכל בהן ערבית מדיחן לאכול בהן שחרית, שחרית מדיחן לאכול בהן בצהרים, בצהרים מדיחן לאכול בהן במנחה, מן המנחה ולמעלה שוב אינו מדיח…"

ומכאן שאסורה הכנה לצורך חול, ורק מה שהוא צורך לשבת מותר לעשות בשבת.
הכנה נאסרה מצד טורח, שכיון שאינו לצורך השבת אין לעשותה בשבת שנתנה למנוחה ועונג.
אולם, ללכת לישון כדי שיהא לו כוח לעבוד במוצאי שבת, מותר כיון שאין הדבר ניכר, אך אסור לומר מדוע הולך לישון, כי אז נזכרת ההכנה לחול.
על פי זה, לכאורה כל לימוד שנעשה בשבת לשם מבחן ביום חול צריך להיות אסור. אך כיון שיש בדבר גם תועלת לשבת, והיא בלימוד החומר, יש להתיר.
זה נכון לגבי מבחן במקצועות הקודש, אך לגבי לימודי חול, נחלקו הראשונים אם מותר ללמוד בשבת בשאר החכמות חוץ מדברי תורה אך למסקנה נוהגים כמקלים.
ואם כן, אף בלימודי חול יש מקום להתיר למוד לשם בחינה ביום חול. אמנם בשמירת שבת כהלכתה מביא בשם הגרש"ז אוירבעך זצ"ל שנסתפק במי שאין רצונו ללמוד החומר וכל מגמתו רק להצליח בבחינה, שמא יהא אסור בלימוד בשבת, אמנם נראה שבלימודי קודש יהא מותר בכל מקרה משום שבכל אופן הוא לומדם.
בכל אופן, כיון שאסור לעשות בשבת אפילו דבר המותר, אם נכר ממעשיו שהוא נעשה לצורך יום חול, כדבור: אני ישן כדי לעבוד במוצאי שבת שאסור אף ששינה בשבת תענוג.
לכן נראה, שאסור להתכונן לבחינה בצורה שברור לעין כל שזהו לימוד לבחינה כמו עם חוברות עזר וספרים פתוחים.
כן נראה שיש להימנע מלמוד מקצוע שמצריך כתיבה בשעת החזרה כשאלות במתמטיקה.

לסיכום:

מותר ללמוד בשבת לבחינה שתיערך ביום חול, בין במקצועות הקודש ובין במקצועות החול.
אך יש להיזהר שלא יהא ניכר שזהו לימוד לבחינה, וכן יש להימנע מלימוד חומר שבחול מצריך כתיבה, אמנם נראה שכל שאפשר שלא ללמוד לבחינה במקצועות החול כדאי לעשות כן, שהרי עיקר המגמה אינה הידע, אלא ההצלחה בבחינה.

מקורות: שבת קי"ג. במשנה, קי"ח. שו"ע או"ח סימן ש"ז סעיף י"ז, סימן ר"צ, משנה ברורה סק"ד. שמירת שבת כהלכתה פרק כ"א סעיף פ"ד והערה כ"ו, ילקוט יוסף שבת ח"ב עמוד רט"ו .