שאלה:

האם אפשר לחמם אוכל קר בשבת?

תשובה:

חימום אוכל בשבת מותנה בכמה תנאים:
א. האוכל צריך להיות מבושל.
במשנה בשבת מובא:
"כל שבא בחמין מערב שבת שורין אותו בחמין בשבת…".

ונחלקו הראשונים מה הכוונה: "בא בחמין מערב שבת". ולהלכה פוסקים אנו שצריך שיהא מבושל כל צרכו. דהיינו בישול גמור ואז מותר לשרותו בחמין בשבת, כיוון שאין בישול אחר בישול.
ב. האם בכל סוגי המאכלים, אין בישול אחר בישול?
הגמרא שואלת על המשנה כגון מאי? דהיינו, מה הדוגמא לדבר שכיוון שבושל בערב שבת מותר לשרותו בחמין בשבת.
ועונה הגמרא "כגון תרנגולתא דרבי אבא". ובפירוש רב ניסים גאון מביא בשם רב האי גאון ז"ל:
"תרנגולת שמבשלים אותה ומוציאים אותה מהמרק…".

וכן פירש הרמב"ם בפירוש המשנה.
הרי, שדווקא דבר יבש כתרנגולת זו, אין בו בישול אחר בישול, אך בלח ישנו בישול אחר בישול באם נצטנן. וכן הוכיח הרא"ש מדברי רש"י.
אמנם הרמב"ם ביד החזקה לא הביא תנאי זה וכותב:
"…המבשל על האור דבר שהיה מבושל כל צרכו…פטור".

הרי שלא חלק בסוגי המאכל, שאין בו בישול אחר בישול, בין יבש ולח (ומה שכתב "פטור" דהיינו מדרבנן יש איסור, הכוונה לתת התבשיל על האש בשבת, ויבואר בנפרד). כן דעת הרשב"א והר"ן ועוד ראשונים שאין לחלק.
להלכה. השולחן ערוך פוסק כרש"י והסוברים לחלק בין יבש ללח, וזו לשונו:
"תבשיל שנתבשל כל צורכו, יש בו חימום בישול אם נצטנן…והני מילי שיש בו בישול אחר בישול בתבשיל שיש בו מרק אבל דבר שנתבשל כבר והא יבש, מותר לשורתו בחמין בשבת…".

ובמקום אחר:
"דבר שנתבשל כל צורכו והוא יבש, שאין בו מרק מותר להניחו כנגד המדורה אפילו מקום שהיד סולדת ממנו…".

אמנם בהבנת המושג נצטנן נחלקו.
המחבר סובר שכל שאין לו כוח לבשל כגון כלי שני (ואולי אפילו עירוי), נחשב צונן, ושייך בו בישול אחר בישול, בלח.
אך הרמ"א כותב, שאם לא נצטנן לגמרי, מותר לחממו אפילו אם יגיע לכדי היד סולדת בו.
ובאחרונים הסבירו, שסבר בעיקרון כדעות שלא חלקו בין יבש ללח ובכל מקרה אין בישול אחר בישול. ורק מדרבנן הצריך שיהא עדיין פושר (שלא יצטנן לגמרי) כדי שיהא ניכר בישולו הראשון.

לסיכום:

תבשיל שנתבשל כל צורכו.
יבש – מותר לחממו בשבת אפילו יגיע לכדי יד סולדת בו.
לח – לספרדים, אם הוא עבר מהכלי הראשון בו התבשל לכלי אחר שייך בו בישול.
לאשכנזים – כל זמן שהוא עדיין פושר מותר לחממו.
לתימנים (הנוהגים כרמב"ם) – אפילו נצטנן לגמרי מותר לחממו.

מקורות: שבת קמ"ה: שו"ע סימן שי"ח סעיף ד', ט"ו. משנה ברורה, ערוך השולחן.