שאלה:

האם מותר לשטוף כלים בשבת?

תשובה:

במסכת שבת מובאת ברייתא בזו הלשון:
"קערות שאכל בהן ערבית מדיחן לאכול בהן שחרית, שחרית – מדיחן לאכול בהן בצהרים, בצהרים מדיחן לאכול בהן במנחה, מן המנחה ואילך שוב אינו מדיח. אבל כוסות וקיתוניות וצלוחיות מדיח והולך כל היום כלו מפני שאין קבע לשתיה".

הסבר הברייתא פשוט הוא, כל שיש בו צורך לשבת, מותר לעשותו. ועל כן, הדחת כלים מסעודת ליל שבת לסעודת שחרית, ומשחרית לסעודה שלישית – מותרת, אך הדחת כלי סעודה שלישית שאין בהם צורך לשבת, אסורה. חוץ מכוסות והדומים להם, ששימושם כל היום ומילא הם עדין בגדר הדחה לשבת.
סיבת האיסור היא מדרבנן, כדי שלא לטרוח טרחה שאין בה צורך בשבת, שהרי שבת ניתנה למנוחה ולתענוג.
כאשר מדיחים כלים שצריכים אותם, אין צורך להדיח כוס אחת בלבד, ומותר להדיח כל הכוסות שנתלכלכו כדי שיוכל לבחור באיזה מהם להשתמש, וכן מפורש בתוספתא.
מתוך כך נראה שאפילו יש לאדם כלים נוספים על מה שהשתמש בערב שבת, בכל אופן מותר לו להדיח הכלים של הערב לצורך מחר, ואינו צריך להוציא כלים נוספים.
אך יש שהחמירו על פי דיון בתוספתא שם, וסברו שראוי שלא להדיח כלים אם יש לו כלים נוספים.
אמנם אם אין לו כוסות נוספות, בזה התירו להדיח כל הכוסות ולאו דווקא מה שצריך לשימושו. ואולי מפני שהותרה ההדחה אין אומרים הרי הדחת כל כוס היא בפני עצמה, אלא מדיחים הכוסות, או מפני האפשרות שיצטרך לכל הכוסות.
כמובן שמה נאמר שמותרת הדחת כלי ערב לבוקר, ובוקר למנחה ואחר כך אסור, אך אם משתנה הדבר, כגון האוכל בשרי בערב וחלבי בבוקר, אם כן שוב אין לו צורך בהדחת הכלים הבשריים ותיאסר הדחת כלי הערב, או להפך: מי שיאכל אחר סעודה שלישית מותר לו להדיח כלי סעודה שלישית.
והנה במשנה בשבת מופיע דין דומה בתוכנו:
"ומציעין את המיטות מלילי שבת לשבת, אבל לא משבת למוצאי שבת…"

וגם בזה מובא בתוספתא, שכאשר יש כמליל שבת לשבת – מותר אף עשר מיטות, שאם ירצה יסב באחת מהן.
ועל כך אומר המגן אברהם, שאם המיטה עומדת בחדר שבו נמצאים במשך השבת, ויש ביזיון שהמיטה אינה מסודרת מותר לסדרה אף שלא ישתמש בה בשבת, כי סידור החדר אף הוא צורך שבת.
ועל פי זה נראה, שבמטבחים שלנו היום שהם חלק מהבית ובפרט בפתוחים לחדרי מגורים, נהיר שניקוי הכלים אינו נעשה לצורך יום חול אלא לצורך השבת, כדי שהמטבח יהיה מסודר, ושוב אין בדבר גדר הכנה לחול.
לעצם הדחת הכלים, ישנם דינים במה מותר לנקות וכיצד:
בסירים גדולים, שאין בהם צורך שבת כלל, ישנן בעיות הלכתיות כיצד לנקותם והטרחה גדולה, ועל כן מוציאים אותם למפרסת שירות, ושוב אין הפרעה לסדר המטבח והבית.
אך כלי אוכל רגילים נראה שאין צורך להוציאם, והמנקם לצורך הסדר במטבח, הרי זה לצורך השבת ומותר.

לסיכום:

כלים שיש באי הדחתם חוסר סדר והגרשת חול בשבת, אין בהדחתם משום הכנה, זהו צורך השבת, ומותר להדיחם. בסירים גדולים שהטרחה מרובה ראוי להוציאם למרפסת שירות.
אם אין בהדחת הכלים שום הדחה לכבוד שבת, אזי מותרת הדחת הכלים הנצרכים לשבת, ואפילו יש לו כלים אחרים לשימוש.
אמנם מהראוי להשתמש קודם בכל הכלים ורק אז להדיח לצורך שבת.
כוסות וכדומה שיש בהם צורך כל השבת (במידה והדבר כך) מותרת הדחתם כל השבת. כלים שאין בהם צורך לשבת, אסורה הדחתם בשבת והרי זה מכין משבת לחול.

מקורות: שבת קי"ח. בברייתא קי"ג. משנה, תוספותא שבת פרק י"ג, י"ט, שו"ע או"ח סימן שכ"ג סעיף ו'. מ"ב, ערוך השלחן שם סק"ז. מגן אברהם על סימן ש"ב סק"ו. ילקוט יוסף שבת חלק ד' עמוד י"ד – דיני הדחת כלים וטבילתם בשבת.