שאלה:

מכונת שתיה המוצבת במוסדות לימוד, והבעלים מגיעם כל בוקר מוקדם ומרוקנים אותה מהכסף המצטבר בה.
מיד לאחר שרוקנו את מכונת השתיה מהכסף הנמצא בה, נקנה פחית שתיה, וכספו הושב אליו בחזרה בטעות. האם יכול לקחת את הכסף או לא?
(במקרה הנ"ל ברור שהכסף לא שייך לבעלים ולא לאדם אחר, כי לפני כמה דקות רוקנו את המכונה. אלא זה כסף שלו, שהושב אליו בטעות בחזרה)

תשובה:

נראה שמעיקר הדין יכול לקחת את הכסף שהושב אליו בטעות, כי הבעלים התיאשו מהכסף הזה, אך למעשה צ"ע לדינא כיצד לפסוק.

מקורות:

לכאורה שאלה זו דומה לדין של "יאוש שלא מדעת" שמצינו בגמ' (בבא מציעא דף כ"א ע"ב) מחלוקת בין אביי לרבא האם יאוש שלא מדעת הוי יאוש או לא. כיון שיאוש שלא מדעת הפירוש: חפץ הנאבד מאדם וכרגע אינו יודע מזה, שיודע לו לאחר זמן, הוא יתיאש. האם כבר עכשיו אפשר לקחת את הכסף או לא. ונפסק בגמ' שם (דף כ"ב ע"ב) "והלכתא כוותיה דאביי ביע"ל קג"ם", וכך מובא בתוספות שם ד"ה מר זוטרא לא אכל, דהלכה כאביי שיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש.

וכך נראה כאן שהכסף הזה נאבד מהבעלים, וכרגע במצב הנוכחי הבעלים לא יודע שנאבד ממנו הכסף, רק למחרת בבוקר, כשיספור את פחיות השתיה יבין שנאבד ממנו הכסף וכנראה שהוא יתיאש.

א"כ הוי הדין של יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש. אבל אפשר לומר היות שהבעלים של "מכונת – השתיה" יודע כבר בהתקנת מכונת השתיה שיהיו מיעוט מקרים שהמכונה אינה פועלת כשורה והכסף יצא ביחד עם פחיות השתיה, וכבר אז מתחילת פעולתה של מכונת השתיה מתיאש הבעלים מכל הכסף שיצא (במקרים של קלקול מכונת השתיה) לידי הבעלים. ולכן מותר לקונה פחית השתיה לקחת את כספו אשר הוחזר לו בטעות.
אפשר להביא ראיה מדברי הגמרא בב"מ: "הני תמרי דזיקא היכי אכלינן להו? (אלו התמרים שנופלים ברוח, איך אוכלים אותם, הרי יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש) אמר ליה כיון דאיכא שקצים ורמשים דקא אכלי להו, מעיקרא יאושי מייאש מנייהו (כיון שיש שקצים ורמשים שאוכלים מהתמרים, כבר בהתחלה מתייאש הבעלים מהם)". מוכח שאם הבעלים יודע שיש תמרים שכבר לא יגיעו אליו, הוא מתייאש מהם, וכן במקרה הנ"ל שהבעלים יודע שחלק מהכסף לא יחזור אליו, הוא מתייאש ממנו, ומותר לקונה פחית שתיה לקחת אותו. וכן נפסק בשו"ע חו"מ סימן ר"ס סעיף נ' להלכה. ועיין עוד בתחומין חלק י"ג עמ' 380 הערה 8. ועיין עוד בספר משפטי התורה (הרב צבי שפיץ) חלק ג' ס' ט' בענין "כסף נוסף שיצא ממתקן שתיה".

במקומות ציבוריים למחצה כגון בתי ספר ישיבות וכדומה יש לפעמים הודעה כתובה מה לעשות בזמן תקלה ולעיתים הבעלים אינו מתיאש עד אשר יוודע לו שכספו אינו מושב מכיוון שהוא מצפה מבחורי ישיבה התנהגות אחרת מאנשי הרחוב ולכן לדינא צ"ע בדבר זה שלא תצא תקלה של גזל וחילול ה' ח"ו.