שאלה:

האם הורים שהתגרשו, והאב נישא בשנית לאשה אחרת, וכן האשה נישאה בשנית לאיש אחר, יכולים ביחד להיפגש כדי להוביל את החתן והכלה לחופה?

תשובה:

הובלת חתן וכלה על ידי הוריהם לחופה הוא סמל וסגולה שהרי בזכות הוריו הגיע למעמד ולרגע המרומם הזה, כך שעניין זה אינו עיקר הלכתי המעכב את הקידושין והנישואין. ולכן אם ההורים לא יובילו יגרם עגמת נפש יש להתיר. בעיה צדדית שעלולה להתעורר היא החשש הוא בהמצאות של בני זוג הגרושים באותו מקום שעלול להביא לחיבה מחודשת וליחוד, אך מכוון שיש במקום הזה הרבה אנשים שבאים לחופה יש להתיר.

מקורות:

מובא במסכת כתובות דף כ"ז ע"ב: "תנא ואעפ"כ ייחד לה בית בחצרו וכשהיא יוצאה – יוצאה בראש בניה, וכשהיא נכנסת – נכנסת בסוף בניה. בעי אביי, מהו לעשות בגרושה כן, התם הוא דבשבויה הקילו אבל הכא לו. או דילמא לא שנא. ת"ש שתניא המגרש את אשתו לא תינשא בשכונתו, ואם היה כהן לא תדור עמו במבוי… ת"ר לוה הימנא בנכסי אביה אינה נפרעת אלא ע"י אחר…"

עיין במסכת בגיטין דף פ"א ע"א: "משנה המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדק… ובית הלל אומרים צריכה הימנו גט שני…"

ועיין בשו"ע יו”ד סימן של"ד סעיף מ"ג (אות כ"ב): "המגרש את אשתו ועשו בינו ובינה שותפות או משא ומתן המביאן להזקק זה לזה כשיבואו לבית הדין מנדין אותם".
עיין שו"ע אבן העזר סימן קי"ט סעיף ז': "מי שגירש אשתו מן הנשואין לא תדור עמו בחצר שמא יבואו לידי זנות…" וכתב הרמ"א: "ואם נישאת לאחר אפילו בישראל לא תדור עמו במבוי.
ובסעיף ח': "היה לה מלוה אצלו עושה שליח לתובעו", וכתב ע"ז הח"מ ס"ק כ"ג: "ה"ה שאר תביעות, וה"ה להפך כשיש לו תביעה עליה ומכ"ש שאסורה לדבר עמו בשוק".
ובסעיף ט': "גרושה שבאה עם המגרש לדין, מנדין אותם או מכין אותם מכת מרדות.

ועיין בערוך השולחן אב"ה (הלכות גיטין סימן קי"ט סעיף ל'): "אמרו חז"ל דאם היה לה מלוה אצלו עושה שליח לתובעו ולא תתבענו היא בעצמה, ולרמב"ם הוא בכל גרושה, ולרש"י אין זה רק כשהוא כהן, ולהלכה קי"ל כרמב"ם ואע"ג שאין מתייחדים בפ"ע מ"מ כיון שנושא ונותן עמה יש לחוש להתקרבותם שלא יתייחדו ויבוא עליה וממילא דכל מין עסק אסורים לעשות ביחד כשצריכים לדבר ביחד ולישא וליתן עמה…"

סעיף ל"א: "אבל אין עליו איסור שלא יכנס באקראי לבית שנמצאת שם גרושתו ומותר להכנס לביתה באקראי… ויש מחמירין גם בכה"ג וטעמא דילמא אתי לאמשוני בתרה, ונ"ל דגם לדיעה זו אין להחמיר אלא בשוהה שם שעה או שתים ואין שם הרבה מישראל אבל בלא"ה לית לן בה".

ועיין עוד בשו"ת באהלה של תורה (הרב יעקב אריאל שליט"א) אבן העזר סימן פ"ב בענין 'מגורי זוג גרוש בקיבוץ' שדן בענין זה.
ועיין עוד בספר שורת הדין כרך ז' (עמ' רכ"א) שדן במנהג הדיינים כיום לזמן בני זוג שנתגרשו לדיון בב”ד שלכאורה הוא נגד דין הגמ' והסיק שם שכ"ז הוא רק בהלואה שהיתה בין הבעל לאשה לאחר הגירושין, אבל לתובע חובות שהיו קודם לכן, מותר.