שאלה:

יהודי שביקש לפני מותו להיקבר בבית קברות של נוכרים, האם יש בכך מצווה לקיים דברי המת? ומה הדין אם כבר קברו יהודי אצל נוכרי בטעות?

תשובה:

יהודי שמעדיף להקבר אצל נכרי ורוצה להבטיח מקום בחיים לכך, אין לציבור כציבור לעשות זאת.
חל איסור חמור ובזיון גדול לקבור נכרי אצל כל יהודי בכלל.
נראה שבדיעבד ובאין ברירה מועילה בנית מחיצה בגובה 10 טפחים בין יהודי רשע ובין יהודי צדיק. אך בין קבר נכרי לקבר ישראל צריך הרחקה של 8 אמות וגם מחיצה חפורה בין יסודות הקברים ובגובה 10 טפחים מעל הקברים.

מקורות:

עיין בשו »ת דעת כהן (סימן ר »א): בנידון השאלה שהגוים הישמעאלים בקשו מהחברה קדישא להקצות בעדם מקום בבית הקברות היהודי, אם מותר להעתר להם, מפני דרכי שלום, הנה בעיקר הדין בודאי שלא יעלה על הדעת ליתן לגוים מקום קבר בקרבת מקום של קברי ישראל, שהרי אפילו בישראל עצמם אמרו שאין קוברים רשע אצל צדיק, ואפילו רשע חמור אצל רשע קל וכו’, ובדבר שיש בו התנצלות גלויה פשוט שאין בזה משום איבה ודרכי שלום, ומאחר שבכל העולם נהגו שכל בני הדתות השונות מחולקים הם בבתי קברותיהם, יכולים להשיב להם, שאינם רוצים לשנות מיתר כל הקהלות, וממילא אין בזה משום איבה, ואין לזוז מההלכה בזה משום דרכי שלום.
אגרות משה (יו »ד חלק ג’ סימן קמ »ז): בענין רשעים הרוצים ליקבר אצל נכרים, ובעניין אפר מתים בע »ה ה’ אלול תשל »ה מע »כ ידידי מוהר »ר אפרים אליעזרי שליט »א רב דקהל מלמן במדינת שוועדן.

א) הנה בדבר אלו שהתחתנו עם נכרים ומתו ברשעתם ורוצים להקבר האשה כשהיא בת ישראל אצל בעלה הנכרי וכן הבעל בן ישראל עם אשתו הנכריה…האחריות הוא שלא יקבר סמוך להם אחד מישראל לא רק משומרי התורה אלא אף אינו שומר תורה אם אך רוצה להקבר כדיני ישראל, שאף אם אינו שומר תורה אסור לקוברו אצל נכרים מאחר שיש לו קדושת ישראל, ואם לא היה כופר בהשי »ת ובתורתו הא יהיה לו חלק לעוה »ב אחר שיקבל דינו על עונותיו בגיהינום, והנכרי אם לא היה מחסידי אוה »ע הא לא יהיה לו חלק לעוה »ב וגם הא אין לו קדושת ישראל, ויצטרכו לעשות גדר גבוה עשרה טפחים בין הקברים שבחרו הרשעים ליקבר אצל הנכרים ובין קברים דשומרי תורה ואף אם אינם שומרי תורה אבל הם רוצים בקבורת ישראל.

ב) בדבר לקנות מקום קברות עבור רשעים אלו שרוצים להקבר עם הנכרים, ודאי הצבור בתור צבור העוסקים לטובת הקהל אין להם להתעסק בזה, אבל אם יתנו כסף לאחד אף אם הוא מגבאי הקהלה שיקנה בתור יחיד עבורם מקום קברות אצל קברות ישראל יכול לקנות עבורם אבל שיהיה חלק מופנה בינם ובין חלק הקברות שקבורים שם בני ישראל הרוצים להתנהג כדין לא פחות משתי תפוסות שהוא יותר משמונה אמות של תורה וגם לעשות גדר בינייהו שגבוה עשרה טפחים.

ג) אם הרשעים רוצים לעשות להם טהרה אף שלא מובן איך ירצו הרשעים בזה, מ »מ אם ישלמו להאנשים שיעשו להם טהרה יכולין לעשות, אבל אין מקום לעשות להם רחיצת הט’ קבין, ואם ירצו בתכריכין צריך ליתן להם תכריכים אך לא להנכרים, והספד הא לא שייך לעשות על רשעים כאלו, ואם שוכרים לאחד שידבר עליהם איזה שבח אם יש לו באמת והוא עושה זה בעד השכר אין לאסור לו, אבל כתר »ה שהוא רב העיר אף שהוא בעד שכר ויש לו איזה שבח יש לו להשמט מזה בכל האפשר.

ד) אלו ששרפו אותם בין מצד רשעת הבנים ובין מצד רשעת עצמו שציוה שישרפו אותו אין להניח לקבור האפר בקברות ישראל ובכלל אפר של מתים אין צריך לקבורה.

למסקנה:
א) אין לקבור גוי אצל כל יהודי בכלל, בגלל קדושת ישראל.

ב) באין ברירה יש לבנות מחיצה עשרה טפחים בין חלקת הגויים לחלקת היהודים.

ג) אין לעשות טקס קבורה יהודי למי שאינו יהודי.

בשו »ת יביע אומר יו »ד ח »ז סימן ל »ו: נכרי שנקבר בבית קברות יהודי בטעות כיהודי (מעשה שהיה בראשל »צ) כשנודע הדבר לאנשי הח »ק, בקשו להוציא את גופתה מהקבר שבו נטמנה על מנת לקוברה בבית קברות הנוצריים, אך בביה »מ העליון החילוני פסקו לאסור להוציא את גופתה ממקום קבורתה….ונשאלה השאלה האם נכון שקרובי הנפטרים הקבורים ליד הקבר יפנו אותם משם לקוברם בתוך עמם?

א) לכאורה נראה פשוט שאע »פ שפינוי המת מקברו יש בו משום חרדת הדין, וכמ »ש בבית יוסף (יו »ד סימן שס »ג), מ »מ דטבא ליה עבדינן ליה. כי הנה בדין אין קוברים רשע אצל צדיק (טוש »ע סימן שס »ב ס »ה), מבואר בשו »ת מהר »ש ענגיל שאף בדיעבד שנקבר צדיק אצל רשע מותר לפנותו משם…וכתב, הנה אע »פ שבפינוי המת מקברו יש משום חרדת הדין, מ »מ מבואר בפוסקים שמותר לפנות המת מקברי עכו »ם להביאו לקבר ישראל, דאנן סהדי שבכדי להנצל מצער ובזיון המת ע »י קבורתו בקברי עכו »ם, הוא מוותר על צער חרדת הדין כדי לשכון אצל קברי ישראל.

ב) [כמו כן] מבואר במשנה למלך (פרק א’ מהל’ מכירה) בשם מהריב »ל, שבאיסור חשוב כתנאי מפורש, הלכך חשוב בנ »ד כאילו התנו בפירוש, ומותר לפנותה משם לקוברה אצל היראים, שבכדי להצילה מצער ובזיון היא מוותרת על חרדת הדין. לפי זה כל שכן בנ »ד שהקבורים אצל הנוצריה בודאי לא ניחא להו בשכנותה, ויש להם צער רב בכך, ואי אפשר להוציא אותה משם, מותר לפנות את הקבורים שם להתרחק משכנה רעה.

ג) וכתב בספר חסידים (סימן רכ »ג) וכן בשו »ת חת »ס (יו »ד סימן של »ג) וז »ל: « רשע אחד היה קבור בין ההרוגים, ובאו בחלום לאדם חשוב חי שיוציאוהו מביניהם, כי הדבר קשה להם ביותר ».

ד) והרמ »ע מפאנו בתשובה (סימן מ »ד) שאם קברו רשע אצל צדיק הזריז לפנותו הרי זה משובח. ע »ש. וכ »כ בשו »ת בית שערים (חיו »ד ר »ס תל) בד »ה ומה »ט, לגבי מומר. ועכ »פ לכ »ע אם קברו בטעות עכו »ם בין קברי ישראל חייבים לפנותו, ובנ »ד שאי אפשר לפנות הנוצריה מפני היד שנשתלחה על ידי הערכאות החילוניים, נכון לפנות קברי ישראל מקבר הנוצריה, שאין ארור מתדבק בברוך.

ה) ואמנם בספר חסידים (סימן תש »ה) כתב: מעשה בחכם צדיק שקברוהו אצל אדם שאינו הגון, ובא הצדיק בחלום אצל כל בני העיר והתרעם לאמר, הרעותם לי, כי קברתוני אצל בית הכסא שריחו רע, וקשה לי מאד העשן שלו, ושמו אבנים בין קבר הצדיק לקבר הרשע כמחיצה, ומשם והלאה לא בא אליהם בחלום עוד.

קבורה אצל גוי גרוע יותר מקבורה אצל מנודה

א) בשו »ת הרמ »ע מפאנו (סימן מ »ד) כתב, אין קוברים רשע אצל צדיק אפילו בכותל מפסיק ביניהם. ועכ »פ לגבי עכו »ם לכ »ע לא סגי במחיצת אבנים בלבד, וכמ »ש בס’ חסידים (סימן תש »ז): מי שמת כשהוא מנודה בחרם הקהלות, מרחיקים קברו יותר משמונה אמות משאר קברות, כדי שלא תגע תפיסת קברו שהיא ארבע אמות בתפיסת שאר קברות. (וכן כתב במעבר יבוק שפת אמת פרק י). ומבואר בשו »ת אמרי יושר ח »ב (סימן ג’) טעמא משום שדין מוחרם חמיר טפי, משא »כ בסתם רשע א »צ הרחקה כל כך. כ »ש עכו »ם שצריך הרחקה יתרה, ולא מהני מחיצת אבנים המפסקת ומבדילה בין עכו »ם לישראל.

ב) וכ »כ בשו »ת מנחת אלעזר (ח »ב סימן מ »א), דלא מהני מחיצת אבנים וגדר בין קברי עכו »ם לקברי ישראל, אלא צריך להרחיק עכ »פ שמונה אמות. וגם בקבורת רשע אצל צדיק לא די במחיצה למעלה בין קבר לקבר, אלא צריך לחפור בפנים בין הקברים, ולתת מחיצת אבנים מהיסודות של הקברים כדי להפסיק ביניהם, אבל אם לא עשו מחיצה מבפנים והם סמוכים בלי פירוד עדיין קשה העשן כריח בית הכסא.

עיין שו »ע יו »ד סימן שס »ב סעיף ה’: « אין קוברין רשע אצל צדיק אפילו רשע גמור אצל רשע קל, וכן אין קוברין צדיק וכשר ובינוני אצל חסיד מופלג ».

עיין באגרות משה יו »ד חלק א’ סימן ק »ס: « אני אומר שכיון שמה שאין קוברין מתי עכו »ם בקברות של ישראל כדאיתא ברש »י גיטין דף ס »א הוא מטעם דאין קוברין רשע אצל צדיק כמפורש שם בר »ן…לכן החיוב על כתר »ה רק להזהיר את שומרי התורה שיצוו שלא יקברום סמוך להגרים הללו, וטוב להחמיר שיתרחקו מהם 8 אמות… »

ועיין עוד שם ביו »ד חלק ב’ סימן קל »א « ובדבר הקבורה אם יתברר שהיא נוכרית והבעל רוצה דוקא לקוברה בקבר משפחתו ולא יוכלו למחות בידו יצטרכו להרחיק 8 אמות מקברה לקבור ישראל, אבל שאם לא ירצו להפסיד כ »כ קרקע יכולים לעשות גדר גבוה 10 טפחים כשיקברנה בקבר משפחתו שנמי יוכלו לקבור שם ישראל ».
ועיין עוד שם יו »ד חלק ג’ סימן קמ »ו « והרי איכא עצה פשוטה לעשות גדר גובה 10 טפחים בין קברי העכו »ם לקברי ישראל… »

ועיין בגשר החיים חלק א’ פרק כ »ה עמ’ רע »ד « אלא שיכולין בני העיר או בני הח »ק למנוע את קבורת עבריין מפורסם בקבורת ישראל משום תקנה כדי לגבור פרצה…ומומר שהמיר את דתו, אע »פ שבכ »ז נשאר גם הוא בשם ישראל אין רשאין בל אופן לקברו בקבורת ישראל, ואין מתעסקין בקבורתו כלל… »

ועיין בספר בית מועד (הר’ פנחס קורח) פרק י’ סעיף י »ז ‘אין קוברין רשע אצל צדיק…’ ועיין שם סעיף י »ח « מה שנוהגים ליחד חלקה לרבנים וגדולי תורה וחלקה לשומרי מצוות, לא נשמע דבר כזה בחו »ל בקהילותינו אלא כל הקברים שוים וקטון וגדול שם הוא ».

ועיין עוד בשו »ת ציץ אליעזר חלק ה’ סימן כ’ בענין ‘פינוי העצמות שבשטח קבר הרמב »ם בטבריא », ס »ק כ’ « ואיך יכול בכלל לעלות על הדעת מי שהוא לומר, שקבר הרמב »ם וית’ קדושי עליון שמסביבו הידועים והמוחזקים לנו נכרו ונקברו בסמוך ונראה לקברי עכו »ם ח »ו בזמן שידוע לנו כמה חרדו חז »ל אפילו בקבורת צדיק אצל רשע מבני ברית… »

ועיין בספר תחומין חלק ד’ עמ’ 97 בענין קבורת חללי אויב, במה שהרחיבו שם.