שאלה:

לאחרונה הומצאה סוג של קעקוע ואיפור לנשים שנמחק במשך הזמן.
האם מותר להשתמש בזה? האם אפשר לכתוב על היד רשימות ללא קעקוע?

תשובה:

יש מהפוסקים האוסרים מהתורה רק מי שמקעקע לשם כתובת קעקע דווקא מאותיות שיכול להתקיים לעולם. אך סוג של קעקוע שקיים רק לזמן קצר ונמחק מאליו מותר, על כן נראה לכאורה שאיפור זמני כנ »ל מותר. וכן אפשר לכתוב על היד רשימות ללא קעקוע.

מקורות:

א. האם צריך כתובת קעקע עם אותיות?

עיין בשו »ע יו”ד סימן ק »פ סעיף א’: « כתובת קעקע היינו ששורט על בשרו וממלא מקום השריטה בחול או בדיו או שאר צבעונים הרושמים ».
ועיין שם בפת »ש ס »ק א’: « עיין בתשובת מעיל צדקה סימן ל »א שנסתפק בדין כתובת קעקע לענין חיוב מלקות אי בעינן שיהא בו אותיות…ולבסוף העלה בבעינן כתב אותיות ממש אלא דסגי אפילו באות אחת… »

ב. האם צריך שתהא כתובת הקעקע לעולם?

עיין בחומש ויקרא פרק י »ט פסוק כ »ח « וכתבת קעקע לא תתנו בכם… » ומפרש רש »י: « כתב המחוקה ושקוע שאינו נמחק לעולם. שמקעקעו במחט והוא משאיר לעולם ». ועיין עוד בגיטין דף כ’ ע »ב ברש »י ד »ה ‘כתובת קעקע’ – « אינה נמחקת עולמית ». משמע מפרוש רש »י שצריך דוקא כתובת קעקע שעומדת לנצח.

ג האם צריך שיתכוון לכתובת קעקע?

עיין בספר גט פשוט הלכות גיטין סימן קכ »ד סעיף ו’, כתב המחבר: « היה הגט חקוק על יד של עבד בכתובת קעקע והיה יוצא מתחת ידה… »

וכתב שם הגט פשוט ס »ק ל’: « ועוד י »ל במה שכתב מרן הב »י יו »ד סימן ק »פ תניא בתוספתא דמכות פ »ג, הרושם על עבדו שלא יברח פטור. ויש להתבונן מ »ט הוא פטור? י »ל דלא חייבה תורה אלא כשעושה כתובת קעקע משום הכתובת גופא. כמו שעושים הגוים בחוקותיהם, אך בעושה חותם בעבד שלא יברח פטור, והוי כדין מלאכה שאינה צריכה לגופה…ה »נ בעושה חותם בעבד שלא יברח אין כוונת החותם משום כתובת קעקע גופיה, אלא לשמירה שלא יברח העבד ».

אבל השו »ע יו”ד סימן ק »פ סעיף ד’ כתב: « הרושם על עבדו שלא יברח פטור ». והרמ »א כתב « ונראה דלכתחילה מיהא אסור », משמע שאפילו שאינו מתכוון לשם כתובת קעקע ג »כ יש בזה איסור.

ועיין עוד בשו »ע אבן העזר סימן קכ »ד ב »ש ס »ק ט »ז: « לכאורה קשה איך יחתמו העדים בכתובת קעקע הא נעשו רשעים… »

ועיין בספר מנחת חינוך (הוצאת מכון ירושלים)סימן רנ »ג הערה ד’: « בקונטרס פתשגן הכתב סימן י »ח (להגר »ח קנייבסקי שליט »א), כתב שאף לדעת התוס’ שבחדא מינייהו אינא איסור מדרבנן. היינו בשרט ולא כתב, אבל בכתובה לחוד בלי שריטה לא דמי כלל לכתובת קעקע ולפי »כ אף לנמו »י מכות שם דלא בעינן כתב המתקיים לעולם, שרי לכתוב על בשרו אף מדרבנן.

ועיין עוד בספר תחומין חלק ו’, עמוד 288 בנושא ‘קעקוע במקום גבית העיניים’ שכתב הרב עזרא בצרי. וכן בתחומין חלק י »ח עמוד 110 בנושא ‘איפור קבוע וכתובת קעקע’ שכתב הרב ברוך שרגא.