שאלה:

משפחת גרי צדק שקנו כלים חדשים לפני שהתגיירו, ומזמן קנייתם שמרו על כשרותם. האם צריכים להטביל ולהכשיר את כליהם (מדין בלוע של גיעולי עכו »ם)?

תשובה:

מעיקר הדין נראה שאין צורך להטביל או להכשיר את הכלים, אך הרוצה להחמיר יכול להטבילם ללא ברכה.

דיון במקורות:

לגבי טבילת כלים:

עיין בשו »ת ציץ אליעזר חלק ח’ סימנים י »ט כ’, שהביא בשם ספר הדרכי תשובה יו”ד סימן ק »כ ס »ק ד’ שמביא בשם ספר חדרי דעה על יו”ד… דנראה הגר שנתגייר כל כליו צריכים טבילה, והניח בצ »ע שלא נמצא בפוסקים דין זה ולא מתעורר שום מחבר בזה ע »ש. ועיינתי בגוף דברי ספר חדרי דעה, וראיתי שאינו כותב זאת בתורת הכרעה שכליו צריכים טבילה, אלא בדרך של צ »ע…

ולפלא על הבעל דרכי – תשובה שלא העתיק כדת, דהרי לפי »ז יש להורות עכ »פ דיטבלם בלא ברכה… »ובעיקר דין זה, כעת שזכינו שזרח עלינו אור תורתו של החתם סופר ז »ל…א »כ כליו לא בעו טבילה כלל », »ולמעשה יש לפסוק כרבינו הא »ס ז »ל, ואפילו לגבי גר שמתגייר יש מקום רב לומר בכליו א »צ טבילה, ועכ »פ גם הרוצה להחמיר יורה לטובלם בלא ברכה… »

ולגבי הכשרת כלים:

נמצא דבר זה מפורש בדברי הפוסקים, אך אפשר לדייק דין זה.

השו »ע באו »ח סימן שי »ח סעיף ב’ כתב לגבי בישול בשבת « אבל המבשל לחולה, אסור בשבת לבריא או לחולה שאין בו סכנה דחיישינן שמא ירבה בשבילו », וכתב על זה המ »ב ס »ק י »א « אבל במו »ש מותר מיד ולא בעינן לזה בכדי שיעשה ». משמע שבמוצאי שבת מותר לכולם לאכול מן התבשיל, אפילו שבשבת התבשיל היה מותר רק לחולה ואסור לאחרים.

ועיין שם במ »ב ס »ק ד’: « כתב המג »א בשם הרשב »א בגם הקדירה שבישל בה בשבת אסורה לו לבשל בה מפני שהיא בלועה מדבר האסור לו ודוקא המבשל לבריא, אבל המבשל לחולה מותרת הקדירה ».

היה בנידון שלפנינו בזמן שהיו גויים האוכל היה מותר לאותה משפחה ואסור לאנשים אחרים משום בישולי עכו »ם ואז שנתגיירו אין צורך להכשיר.