הרה"ג ר' יעקב ורהפטיג שליט"א
ראש בית המדרש "משכן דוד – אריאל", רב קהילת "נווה נוף" הרנוף ירושלים

שאלה:

אשה בשם לובא נפטרה בלא זרע של קיימא. לאשה היו שני אחים ושתי אחיות שאף הם נפטרו כבר.
האשה השאירה צוואה שבה היא הורישה כל רכושה רק לשני אחיה, אריה ויעקב ולאחותה רחל, בעוד שלאחותה שולמית לא צוותה דבר.
הצוואה כובדה והופעלה בחו"ל מקום מגוריה, ורכושה התחלק בין אחייניה ואחייניותיה בני אריה, יעקב ורחל.
והנה נמצא בכספת שהותירה לובא ייפוי כח שזה לשונו: "אני החותמת מטה נותנת בזה ייפוי כח למר פלוני ולמר פלוני שגרים בישראל, לקבל בשמי החלקה, לחתום בשמי ובמקומי על שטרי מכר וכל שטרי משרד ספרי האחוזה וכל הניירות שיהיה דרוש, ויכולים למכור האחוזה ולשלם המיסים".
לובא לא כתבה תאריך ולא חתמה על ייפוי כח זה.
המדובר בחלקת אדמה הרשומה על שמה בישראל.
לדברי אחד האחיינים המצויינים בכתב זה, אחותו וכן אחיו ואחותו של המצויין השני שבשטר בן דודו, מודים שהאשה המורישה לובא אמרה שמגרש זה שבישראל מיועד לשני אלו שציינה בכתב ייפוי הכח. האחיינים המצויינים בשטר הם בני דודים, בני אחי הנפטרת אריה ויעקב. אמנם ילדי האחות רחל שירשו חלקם בירושה עפ"י הצוואה שקוימה בחו"ל. לא ידוע אם אף הם יודו שליבא הביעה דעתה פעמים רבות, שהקרקע מיועדת לאלו שני האחיינים דוקא, או שמא יכחישו זאת ויתבעו חלקם בכספי המגרש שיימכר.
שאלתו של אחד האחיינים המצויינים בשטר ייפוי הכח, האם עליו להודיע להם על עצם קיום המגרש, או שמא יסמוך על דברי אחותו ובני דודו שמודים שהקרקע מיועדת לו ולבן דודו?

תשובה:

א. ראשית, לענין ייפוי הכח, כיוון שנפטרה מיפת הכח, שוב אין בו ממש.

ב. בכל מקרה, אף שהוא כתוב בכתב ידה, אינו חתום (וללא תאריך), כך שיתכן שרק הוכן לאפשרות שתרצה לתת להם ייפוי כח ובינתיים לא עשתה זאת.

ג. אפילו היה בו ממש בייפוי הכח – אין שום רמז על רצון להוריש החלקה למכותבים. חוץ מדברי אחיו ואחותו של האחד ואחותו של השני, והדבר לא ברור בכלל אם יש להם נאמנות, או שנאמר שהם נוגעים בדבר לטובת אחיהם וכנגד בני הדודה רחל. גם יש מקום לדון בנאמנות האחיות, מדין עדות אשה.

ד. היה מי שרצה לדון מצד מצוה לקיים דברי המת. הדיון דן בכמה נקודות:
האם יש כאן ידיעה מהם דברי המת (שהיה בריא ולא שכ"מ).
הרי לא ניתן הנכס לשליש.
מזה ומתוך ספיקות נופים, יש מקום לומר שאין כאן משום מצוה לקיים דברי המת.

ה. אולם נראה לי שהשאלה אינה שאלה כלל מסיבה אחרת.
המשנה בדיני ירושה (ב"ב פח א), וכן הרמב"ם (נחלות א א – ג), ובשו"ע (חו"מ רע"ז א) מבארים את סדר הנחלה:
אדם שנפטר איש או אשה (אם אינה נשואה) ילדיהם יורשים אותם – דהיינו הבנים ולא הבנות, ואם מתו ילדיהם ואין להם צאצאים או שאין להם ילדים כלל, חוזרת הירושה לאביו של הנפטר. ואם אף הוא נפטר כבר בניו יורשים אותו – כלומר אחי הנפטר יורשים את רכוש אחיהם או אחותם, אך לא ישיר דרכם אלא דרך אביהם, ולפי זה היורשים הם רק האחים ולא האחיות.
וממילא, אף שעפ"י הצוואה שקוימה בחו"ל ירשו ילדי רחל חלק בירושה אינו כדין תורה, ומדין תורה היורשים הם רק אריה ויעקב, ואחר פטירתם בניהם ולא בנותיהם.
והנה, ילדיהם של אריה ויעקב – מודים שהקרקע המדוברת מיועדת רק לשני אחיינים והם אינם תובעים כלום לעצמם. (בעצם התובע יכל להיות רק אחיו של המכותב בנו של אחד האחים, ואין ילדי רחל יורשים כלום).

מסקנה: אין צורך להודיע לבני רחל על המגרש וינהגו על פי כתב המינוי.